תארו את מאורעות תתנ"ו.
בתשובתכם עמדו על הנושאים הבאים:
– הרקע ההיסטורי למאורעות.
– התגובות היהודיות לאירועים.
– המקורות ההיסטוריים מהם ניתן ללמוד על המאורעות.
– האידיאולוגיה הדתית המשותפת ליהודים ונוצרים המשתקפת בתיאור המאורעות.
– הגישות השונות במחקר לגבי משמעות האירועים.
תארו את הפולמוס סביב לבושם של היהודים בקסטיליה וארגון.
עמדו על הנושאים הבאים:
הרקע התחיקתי (הכנסייתי והחילוני), תגובת היהודים, עמדת המלוכה, עמדת האפיפיורות ועמדת הכמורה המקומית.
מה היתה חשיבותה של השבועה המשפטית בימי הביניים, וכיצד נשבעו יהודים בבית הדין הנוצרי?
הציגו את המקורות לדיון בנושא זה ואת הבעייתיות העולה ממנו ליהודים ולנוצרים.
בס"ד      תאריך: 19/11/משפטים תשובה 1:    ·        הרקע
ההיסטורי למאורעות:  בשנת תתנ"ו, הצלבנים היו בדרכם לצאת למלחמה עם המוסלמים על מנת לגאול את הכנסייה שנמצאת מעל קברו של ישו, בטענה שהמוסלמים מחללים אותה ולסייע לנוצרי המזרח אשר חוששים מהם. לצלבנים הצטרפו גם נוצרי אשכנז וצרפת , הם החליטו להתחיל במלחמה קודם עם היהודים בכוונה כי הם כופרים ,אף שמטרתם הייתה המוסלמים. באותה תקופה היהודים היו נתונים תחת השלטונות המקומיים אשר קיבלו זכויות בתנאים מסוימים ,בין היתר, לגור ליד הנוצרים באזורים נבדלים. באותה תקופה, הקשרים בין היהודים לנוצרים התבססו על קשרים כלכליים והדוקים. בין המאה ה-9 למאה ה-10 היו קיימים מתחים ושנאה עזה בין שתי האוכלוסיות מה שהוביל גם לידי אלימות והריסת רכוש של היהודים. הסיבות לכך, נבעו בעיקר בגלל סיבות דתיות ובגלל הפחד של חולשת שלטון ובעיות כלכליות[o1]  . בשנת 1096 תתנ"ו, נכנסו הצלבנים יחד עם האוכלוסייה הנוצרית, והציבו בפני היהודים את האופציה של להמיר את דתם לנצרות ולחיות או למות. המון יהודים מתו עקב החלטתם לא להתנצר.
·        התגובות היהודיות לאירועים: את נקודם מבטם של היהודים אשר התרחשו בפרעות תתנ"ו ביהודי מיינץ, מתאר לנו רבי שלמה ב"ר שמעון, איך היהודים הקריבו את חייהם למען קידוש השם . ניתן לראות מס' תיאורים :
1)       "מעתה אין לנו לעכב יותר כי האויבים באים עלינו.. ולא רצו לברוח תוך החדרה לחיות חיי שעה כי מאהבה קיבלו עליהם דין שמיים". על פי תיאור זה, ניתן להבין כי היהודים קיבלו את הגזירה והבינו שזו שעתם למות,  ועליהם לקבל את דינם באהבה כי זהו רצון האל, ואף ניתן לראות כי היהודים רצחו את קרוביהם והחליטו להתאבד רק בגלל קידוש השם.
2)      "…ואז צעקנו כולם בקול גדול כאחד…כבר צעקו כולם: עוד אין כאלוהנו טוב מלהקריב קרבן נפשנו".  על פי תיאור זה, ניתן להבין כי כל היהודים העדיפו למות וכי לא מוזכר יהודי אחד שהעדיף להתנצר על מנת לחיות. אף מתואר כי היהודים ראו את קרבות המוות מול ענייהם, ובכל זאת החליטו לא לשנות את דעתם, כי מראות אלו רק גרמו להם להתחזק יותר.
3 )      "…נלך במהרה ונקריב עצמנו קרבן לפני יי" על פי תיאור זה, ניתן להבין כי יהודי מיינץ השוו את עצמם לקורבנות המוקרבים לפני האל, כל בעל מאכלת יבדוק שהיא תקינה לצורך ביצוע השחיטה . בעקדת יצחק מוזכר גם כי יש לבדוק את מאכלת השחיטה שהיא תקינה וככל הנראה יהודי מיינץ הלכו על פי הלכה זו. א.      המקורות ההיסטוריים מהם ניתן ללמוד על המאורעות: מתוך תיאורו של רבי שלמה ב"ר שמעון המתאר את התגבשות מסעות הצלב, יכולים אנו לראות  כיצד באה לידי ביטוי היותם של  היהודים קבוצת מיעוט, החיה בקרב האוכלוסייה הנוצרית. בתיאורו, רבי שלמה, מתאר את הנסיבות שהביאו לפרעות תתנ"ו מנקודת מבטו היהודית. הוא מתאר גם את נקודת מבטם של הנוצרים. מצורת תיאור זו, אנו יכולים ללמוד כיצד האוכלוסיות ראו זו את זו ומה היה מקומה של האוכלוסייה היהודית כמיעוט. "והנה היהודים היושבים בניינו… או יהיו כמונו ויודו בבן הזימה" מתוך תיאור זה של רבי שלמה , את נקודת מבטם של הנוצרים, אנו רואים כי היהודים התגוררו בסמוך לאוכלוסייה הנוצרית באותן עיירות, אך יחד עם זאת הם נתפשו ע"י הנוצרים כשונים מהם ולא ראו אותם כחלק מהאוכלוסייה הנוצרית ,בשל אמונתם הדתית וסירובם להכיר בישו. " … בלי להמיר אותך בתלוי נצלב נצר נסחב ונתעב ומשוקץ בדורו, ממזר בן הנידה ובן הזימה..".
מנקודת מבטו היהודית של רבי שלמה ב"ר שמעון ניתן לראות כיצד היהודים אשר היו קבוצת מיעוט התייחסו לנצרות ולסמליה, היהודים אשר חיו עם הנוצרים וקיימו קשרים כלכלים עמם, הבדילו עצמם מהם מתוך בחירה שלא לקבל את אמונתם הדתית.
האידיאולוגיה הדתית המשותפת ליהודים ונוצרים המשתקפת בתיאור המאורעות: על פי מאורעות תתנ"ו, ניתן לראות כי האמונה הדתית והחזקה[o2]  היא מה שמשותפת לשתי הדתות , אף שחיו יחדיו וסירבו להכיר בדת אחת של השנייה ועקב סירובם של היהודים להתנצר הם-
 [o1]למשל צמיחת מעמד עירוני נוצרי מתחרה ליהודים?
 [o2]תפיסת המוות על קידוש השם זהה אך משמשת לנסח היגדים שונים