דיני חוזים עם הערות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
ציון 98
שנת הגשה 2015
מספר מילים 2190
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

ממ"ן 12:
שאלה מס' 1:
א.המחלוקת בין ינקי ל"טלפלא" הינה מחלוקת פרשנית. (10/10 נק') ב.סעיפים
5 ו-26
לחוה"ח נוסחו על מנת לספק פתרון בסיטואציה שבה צדדים שונים לחוזה מבינים אותו אחרת. במקרה כזה יש צורך בפרשן מוסמך (ביהמ"ש) כדי שיחליט כיצד יש לפרש את החוזה לפי סעיף
5 ורק לאחר מכן ישלימו בהתאם לפי סעיף 26. סעיף
5 הינו סעיף היררכי העוסק בבירור מהות החוזה וההסכמות בו והוא מחולק לתתי סעיפים אשר לפי סדרם יש לנסות ולפרש את החוזה:
 (משפטים/משפטים נק') שאלה מס' 2:
א. המבחן לקביעה האם זיכרון דברים כמוהו כחוזה מחייב הוא בבדיקה האם מתקיימים בו יסודות גמירות הדעת והמסוימות. (חסרה התייחסות ל"נוסחת הקשר" ויישומה על המקרה הנדון – 8/10 נק') ב. כאמור בסעיף א', המבחן לבחינת תוקפו של זיכרון דברים הוא בבדיקה האם מתקיימים יסודות גמירות הדעת והמסוימות. בפס"ד רבינאי נ' מן שקד, בודק השופט ברק את התקיימותו או העדרו של יסוד גמירות הדעת (5/5 נק') ג. לחיים ישנן מס' עילות כנגד אריק במקרה שכזה:
10/10 נק') שאלה מס' 3:
א.העילה שיש לשמחה כלפי החוזה עם איציק היא עילת הכפייה (12/12 נק') ב. במקרהשכזה העילה תהיה שונה –עושק (סעיף 18
לחוה"ח). (13/13 הק') שאלה מס' 4:
א. טעות סופר(סעיף 16 לחוה"ח): (משפטים/משפטים נק') ב. ההבדל העקרוני בין טעות סופר למראית עין הוא שבעוד שטעות סופר (10/10 נק') ממ"ן 12:
שאלה מס' 1:
א.המחלוקת בין ינקי ל"טלפלא" הינה מחלוקת פרשנית.ינקי מחד, טוען שמכיוון ש"טלפלא" לא הודיעה בכתב כפי שלטעמו היא מחויבת, על סיום תקופת האחריות, האחריות בתוקף. "טלפלא" מאידך, טוענת שמכיוון שמועד תום תוקף האחריות לא מצוין במפורש בחוזה, יש להתייחס אליו כמקובל במקרים אלו –שנה ממועד הקניה.
(10/10 נק') ב.סעיפים
5 ו-26
לחוה"ח נוסחו על מנת לספק פתרון בסיטואציה שבה צדדים שונים לחוזה מבינים אותו אחרת. במקרה כזה יש צורך בפרשן מוסמך (ביהמ"ש) כדי שיחליט כיצד יש לפרש את החוזה לפי סעיף
5 ורק לאחר מכן ישלימו בהתאם לפי סעיף 26. סעיף
5 הינו סעיף היררכי העוסק בבירור מהות החוזה וההסכמות בו והוא מחולק לתתי סעיפים אשר לפי סדרם יש לנסות ולפרש את החוזה:
-לפי אומד דעת הצדדים (כוונתם המשוערת של הצדדים בכריתתם את החוזה) במבחן דו שלבי- תחילה, מבחן אנכי והיררכי של בחינת לשון החוזה ולאחר מכן, בחינת נסיבות חיצוניות לטקסט שאינן מופיעות בו והן המסגרת העובדתית שבה נכרת החוזה. פס"ד מדינת ישראל נ' אפרופים בעצם סתם את הגולל על תורת שני השלבים וקבע שישנה אפשרות ללמוד את אומד דעת הצדדים הן מנוסח החוזה והן מן הנסיבות בו זמנית וע"י כך ללמוד –