הקיסרות הנשית בימי האימפריה הביזנטית
| מוסד לימוד | אוניברסיטת תל-אביב |
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
| מילות מפתח | האימפריה הביזנטית, קיסרות נשית |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 4526 |
| מספר מקורות | 20 |
תקציר העבודה
עבודת רפראט בנושא הקיסרות הנשית בימי האימפריה הביזנטית- מאפיינים ודרכי פעולה ייחודיות בקורס: מפרינקפס לבסילאוס – הקיסר ברומא ובביזנטיון נובמבר, 2011
תוכן מבוא 1
פרק 1. תיאודורה 2
1 .1 התקופה והנסיבות לשלטון 2
1 .2 הדמות. 2
1 .3 מאפיינים מרכזיים בניהול האימפריה. 5
פרק 2. אירינה 7
2 .1 התקופה והנסיבות לשלטון 7
2 .2 הדמות. 7
2 .3 מאפיינים מרכזיים בניהול האימפריה. 8
פרק 3. זואי 10
3 .1 התקופה והנסיבות לשלטון 10
3 .2 הדמות 11
3 .3 מאפיינים מרכזיים בניהול האימפריה. 12
מסקנות וסיכום מנהל עסקים ביבליוגרפיה משפטים נספחים 17
נספח 1. 17
נספח
2 . 18
מבוא האימפריה או הקיסרות הביזנטית, הוא כינוי שניתן לתקופת רומא המזרחית בימי הביניים ובעת החדשה אשר קרויה על שם ביזנטיון, העיר היוונית שעל מקומה הקים קונסטנטינוס ה-1 בשנת 330 את בירת הקיסרות- קונסטנטינופוליס. שמה של העיר נגזר משמה של העיר היוונית ביזנטיום שעל אתרה נוסדה העיר קונסטנטינופוליס, שהייתה לבירת האימפריה. למרות הכינוי שדבק ברומא המזרחית, מדובר בכינוי מאוחר יותר שהוענק לממלכה על ידי היסטוריונים, בעוד תושבי האימפריה עצמה כינו עצמם רומאים או נוצרים ולארצם קראו רומניה. בשנת 395 הספירה חולקה הקיסרות הרומית לקיסרות מערבית ולקיסרות מזרחית שבירתה קונסטנטינופוליס. עם השתלטות הברברים על המערב ונפילת הקיסרות המערבית ב-476, נותרה ביזנטיון יורשת יחידה לאימפריה הרומית, ותחום שלטונה הקיף את הבלקן, אסיה הקטנה (לרבות חלקים מקווקז וממסופוטמיה עד הפרת), סוריה, א"י ואפריקה (לרבות מצרים). ב-11 במאי
3 30 , נחנך הכרך החדש על ידי קונסטנטינוס שהיה לקיסר הרומי המזרחי הראשון. הייתה זו תחילתו של עידן שנמשך למעלה מאלף שנה. במהלך חייה של האימפריה שלטו שורה ארוכה של קיסרים ביזנטים.
עם זאת, לא רק קיסרים היו לממלכה האדירה אלא גם קיסריות. בהתחשב בעובדה כי מדובר בעידן קדום, שבו מעמדה של האישה היו נחות או לא קיים כלל, יש בכך כדי לעורר עניין רב. יש לזכור כי גם במדינות המתקדמות ביותר, לנשים לא הייתה זכות הצבעה עד תחילת המאה ה-20. העובדה כי לנשים באימפריה הביזנטית היה כוח פוליטי, בתקופה שבה נשים הודרו לחלוטין מן הסצנה הפוליטית היא מושא המחקר של עבודה זו. באופן ספציפי, אבקש להתחקות אחר המאפיינים ודרכי הפעולה של שלוש קיסריות מתקופות שונות במהלך קיומה של האימפריה הרומית המזרחית: תיאודורה, אירינה וזואי.
