הצעת המחקר בנושא: השוואה בין הגורמים להתהוותם של ארגוני התנגדות פלסטינים – אז והיום מגיש:
ת.ז:

1 . הגדרת הנושא  1
2 . השיח המחקרי 2
3 . שאלות חקר  4
4 . תשובות אפשריות  5
5. סוגי מקורות המחקר  6
5. ביבליוגרפיה  7

1 . הגדרת הנושא הטרור הפלשתיני קיים בצורות שונות מאז התקבלה ההחלטה על הקמת מדינת ישראל  בשטחיה של אדמת פלשתינה. הערבים סירבו להכיר בקיומם של היהודים בארץ ישראל. הפרעות הראשונות ביהודים החלו עוד בימים שלאחר הצהרת בלפור בשנת 1917.  עם השנים החלום של היהודים החל לתפוס ממשות גדולה יותר בחיי התושבים הערביים. היהודים פעלו לעבר יישובה של המדינה ולעבר קבלת לגיטימציה עולמית בזכותם להקים מדינה. בהתאם לכך התחזקה ההתנגדות של התושבים הערביים.   בשנים שלאחר קום המדינה היהודית ולאחר התבוסה הערבית במלחמת העצמאות, פעלו יחידים באופן אקראי כנגד האוכלוסייה היהודית.  יחידים אלה עסקו בפעילות חבלנית נגד התושבים בניסיון לשנות את גורלם כפליטים שהובסו במלחמה.  פעולות טרור אקראיות אלו כונו  "פדאיון" והתאפיינו בפעילות בלתי אחידה ובלתי מאורגנת,  אשר נבעה מתוך התנגדות ספונטאנית שהגיעה בתגובה להפסד מלחמת העצמאות. קיצו של המאבק האקראי הגיע עם ניצחון מלחמת סיני שבמהלכה נהרגו רוב המתנגדים שעסקו בפעילות זו.    בתחילת שנות ה-60 החלה מגמה של פנייה לדת כמענה למצוקות חברתיות ותסכול לאומי. חוגים קיצוניים השתמשו בפנייה זו לדת לטובת קידום אג'נדות חברתיות ומדיניות שהשתלבו  עם הלך הרוח של האסלאם (קורץ,
1 993).
המחקר המוצע מבקש לבדוק את השינויים האידיאולוגיים השונים ביחס לפעולות התנגדות אקטיביות, בקרב ארגוני הפלסטינים כלפי ישראל. שאלת המחקר תהיה כיצד השינוי במישנה האידיאולוגית ואסטרטגיות הפעולה של תנועות הפת"ח והחמאס תורמים להשגת הפופולאריות שלהן ולהשגת יעדיהן המדיניים המוצהרים.  המחקר המוצע טוען כי שני הארגונים, נוקטים בגישה של מאבק מזוין, הנובעים מנימוקים שונים. חמאס אשר זוכה כיום לפופולאריות, מבטיח הבטחות לשיפור תפקוד השלטון וסיפוק בטחון ציבורי ורווחה , וכאשר זו לא מסופקת לו על ידי ישראל, הוא מחריף את פעילות הטרור.
פת"ח לעומתו מצדד בנשק ההתנגדות האלימה כאמצעי ולא כמטרה, ולכן הוא מוכן לנהל מו"מ מדיני. עם זאת, כחלק מהתפתחות ארגונים ורצון להשגת יעדים, עליהם לשנות מדיניות מוצהרת. גם בהיעדר הצלחות והשגת יעדים מדיניים, הספרות המחקרית מצביעה על קשייהם של הארגונים לשנות עמדות ואסטרטגיה, משום  שבמידה ויחליטו לזנוח את רעיון ה"מאבק המזוין" יהיה זה סימן לאזרחיהם כי הם ויתרו על עיקרון שחרור פלסטין (שפיק, 1973). מרחב המחקר המוצע הינו מרחב עזה והגדה המערבית. ותחום הזמן הינו משנות ה-90 (ימי "האינתיפאדה הראשונה") ועד בחירות 2006, וזאת בכדי להצליח להכיל את שנות ההנהגה של שני הארגונים ואת התפתחותם המשולבת. –