מבצע עופרת יצוקה 2009: ממשלה, צבא ותקשורת דימוי המבצע בקרב הציבור הישראלי

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 9592
מספר מקורות 20

תקציר העבודה

הפקולטה למדעי החברה החוג לתקשורת עבודת סמינר בנושא מבצע עופרת יצוקה 2009: ממשלה, צבא ותקשורת דימוי המבצע בקרב הציבור הישראלי מגישה: ת.ז.
שם המרצה:
שם הקורס:
תאריך הגשה:
תקציר העבודה הנוכחית עסקה בשאלת הדימוי של מבצע עופרת יצוקה והתקשורת בעיני החברה הישראלית. המדגם כלל 42 נבדקים אשר התבקשו לענות על משפטים שאלות שהתייחסו אל תדמית הצבא, התקשורת הממשלה והמבצע במהלך התקופה הרלוונטית.  הממצאים הוצגו בהתאם לקטגוריות הנ"ל כאשר המגמה הכללית שניתן לגזור מן ההתפלגות של התשובות היא התמיכה הכללית  במדינה ובצבא וכן במבצע בכללותו. מידה של ביקורת ניכרה אולם זאת נעלמה כאשר ניצבו הנבדקים מול ביקורת של גורם חיצוני מן הארץ ומן העולם.  חלק גדול מן הנבדקים הכיר בצבא הישראלי כצבא כובש, אך עם זאת, ראה בו צבא מוסרי ויעיל הפועלת מטעמים לגיטימיים כפי שאלה מנוסחים על ידי הממשלה. התקשורת לעומת זאת, זכתה לתדמית שלילית בקרב מרבית הנבדקים אשר רואים בה כפועלת בניגוד לאינטרסים של ישראל תוך שהיא מציגה תמונה שלילית של פני הדברים. עמדות זהות הובעו כלפי התקשורת הזרה. מרבית הנבדקים ראו עצמם כחסינים להשפעת התקשורת וכן כבלתי תלויים בה כמקור מידע לעיצוב השקפתם. תוכן מבוא  1
1 . סקירת ספרות  2
1 .1 מיליטריזם בישראל. 2
1 .2 מיליטריזם אזרחי- הקשר בין צבא לחברה בישראל. 3
1 .3 מחברה מגויסת לחברה אינדיבידואליסטית. 5
1 .4 תקשורת ודעת קהל- יחסי השפעה. 5
1 .5 סוגי framing. 6
1 .6 התקבלות מסגרות-אירוע בציבור. 8
1 .7 דימוי המלחמה בתקשורת. 9
1 .8  מתקשורת קונצנזואלית לריבוי ערוצים. 13
1 .9 רציונל המחקר. 17
פרק 2. השיטה  18
2 .1 אוכלוסיית המחקר. 18
2 .2 כלי המחקר. 18
2 .3 הליך המחקר. 19
פרק 3. התוצאות  20
3 .1 תדמית הממשלה. 20
3 .2 תדמית התקשורת. 21
3 .3 תדמית הצבא. 22
3 .4 תדמית המבצע. 24
דיון 28
מסקנות וסיכום  30 בבילוגרפיה  31
מבוא
מבצע עופרת יצוקה הוא מבצע צבאי רחב היקף של צה"ל ברצועת עזה שהתרחש בין ה-27 בדצמבר 2008) ל-18 בינואר 2009. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשל חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן (במחנה, 2.1.2009‏). ב-17
בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מרצועת עזה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר. במסגרת העבודה הנוכחית, בחרנו לבחון את השאלה מה עמדותיו של הציבור בנוגע למבצע    תוך ההשערה כי תדמית המבצע מושפע מן הדימוי של הממשלה, הצבא וכלי-התקשורת בעיני הציבור הישראלי.
מבצע "עופרת יצוקה" החל שלוש שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבה תדמית הצבא והממשלה בעיני הציבור נפגעה. במבט לאחור הושמעה גם ביקורת על התקשורת, אשר הייתה מגויסת מדי למטרות המלחמה, ולא היטיבה להעביר ביקורת בזמן. נזק תדמיתי של ישראל בעולם הוא נושא, הנתפש בעיני חלק גדול מן הציבור בישראל, כמרכיב חיוני בסכסוך מול הפלסטינים. יש דרישה גוברת מצד הציבור כלפי צה"ל להפגין רמה גבוהה של מוסריות ומחויבות לחוק הבינלאומי בשעת עימות צבאי. כמו כן, ליותר אנשים בישראל חשוב לדעת כיצד אנשים במדינות אחרות רואים את ישראל. רמת ההתעניינות בסיקור האירועים על ידי ערוצי טלוויזיה ועיתונים זרים עלתה בקרב הציבור הישראלי. אין זה אומר, כי ישראלים מקבלים ברוח טובה את מה שנאמר על מדינתם במדינות אחרות.
בחלקים הבאים אערוך סקירה ספרותית בנוגע לשלושה נושאים הרלוונטיים למטרות המחקר בעבודה זו. הנושא הראשון יעסוק ברמת הצבאיות והביטחוניות של החברה הישראלית. הנושא השני יעסוק בהשפעת התקשורת על דעת הקהל. הנושא השלישי יעסוק בדימוי המלחמה בתקשורת בכלל, ובתקשורת הישראלית בפרט.