רשות מקרקעי ישראל כמיישבת סכסוכים בדרך של גישור בסוגיית פדיון זכויות בקרקע
חקלאית (כניסה אל מאחורי הקלעים – מבט מבפנים) קורס: "המדינה כמיישבת סכסוכים" שנת 2014 תוכן עניינים
מבוא. 3
1 . רשות מקרקעי ישראל. 4
1 .1
הבסיס המשפטי החוקי של רשות מקרקעי ישראל 4
     1.2
תפקידה של הרשות – כיצד נקבעת מדיניותה והרקע ההיסטורי להקמתה -. 4
    1.3
המסגרת הנורמטיבית לפיה פועלת רשות מקרקעי ישראל 5
    1.4 רשות מקרקעי ישראל ביום שאחרי הרפורמה . 7
2 . מהו המגזר החקלאי 8
2 .1 המגזר החקלאי 8
2 .2 סוגי התקשרויות ביחס לשטחים חקלאיים.. 8
2 .3 חוזה חכירה למטרת עיבודים חקלאיים.. 9
3 . הליך "פדיון זכויות" בקרקע
חקלאית ששונה יעודה. 9
3 .1 מהו שינוי יעוד בקרקע חקלאית. 9
3 .2 מהו פדיון זכויות. 10
3 .3 המסגרת הנורמטיבית להליך הפדיון 12
     
3 .3.1
מהחלטות מועצה 717, 727, 737  ועד החלטות מועצה תקפות כיום.. 12
      3.3.2 החלטה מועצה 717. 12
      3.3.3 החלטת מועצה 737 12
      3.3.4 החלטת מועצה 727. 12
      3.3.5 החלטת מועצה 972. 13
      3.3.6 החלטת מועצה 1023. מנהל עסקים       3.3.7 החלטת מועצה 1222. מנהל עסקים       3.3.8 החלטת מועצה 1
5 9. משפטים       3.3.9 החלטת מועצה 1285. משפטים     3.3.10 החלטת מועצה 1297. משפטים
3 .4
התנהלות הליך הפדיון מתיאוריה למציאות. 16
4 . ומן הכלל אל הפרט.. 17
   
4 .1 טענות התובעים –. 17
    4.2 טענות הרשות 18
    4.3 החלטות מקדמיות -… 19
          4.3.1 בוררות 19
          4.3.2 גישור .. 21
סיכום.. 29
מבוא:
במסגרת עבודתי זאת, ביקשתי לבחון מה מקום הגישור במחלוקות הנוגעות למדיניות רשות מקרקעי ישראל .
האם רצוי כי רשות ציבורית כרשות מקרקעי ישראל ובשמה הקודם "מינהל מקרקעי ישראל" (להלן: "הרשות" ו/או "המינהל") הפועלת מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הוראות אגף ונהלים, תפנה להליך של גישור מקום בו קיימת מחלוקת לגבי  סטייה ממדיניות זו. עוד ביקשתי לבדוק מה טבעו של הליך גישור בין רשות ציבורית לבין תובעים פרטיים וזאת להבדיל מהליך גישור בין שני צדדים פרטיים, שאינם כבולים ב"שלשלאות" הכללים החלים על רשות מנהלית: חובה מוגברת של תום לב, החלת כללים שוויוניים, צדק חלוקתי ועוד.
כדוגמה למדיניות אנתח את סוגיית פדיון הזכויות בקרקע חקלאית של חוכרי הרשות. האם מקום בו קמה שאלה לעניין זכויותיהם של החוכרים – יש לבחון זאת באספקלריה של גישור או שמא ערכאה משפטית ותו לא.
לצורך בחינת הסוגיה, אפרט את התשתית הנורמטיבית הנוגעת לפעילות הרשות ולמועצת מקרקעי ישראל, סמכויותיהם והמסגרת המשפטית לפעולתם, אסביר את הסוגיה הנדגמת באופן פרטני על החלטותיה הרלוונטיות בכל הנוגע לרשות והכלים בהם נבחנת הסוגיה טרם החלטת הרשות האם לגשת להליך גישור או לא.
אני סבורה כי, להחלטת רשות מקרקעי ישראל האם לפנות להליך של גישור בנושא שפורט לעיל או להמשיך בהליך בפני ערכאה שיפוטית, קיימות השלכות רבות, והדבר נובע מחשיבות המקרקעין במדינת ישראל, ובמילותיהם של כבוד השופט אור בפס"ד קיבוץ שדה נחום ושל כבוד השופט ברק בפס"ד הורוויץ:
"המקרקעין הם נכס יחיד במינו מבין נכסיה של המדינה. קשה להפריז בחשיבותם לחברה ולמדינה. אם האומה ומפעלה התרבותי הם ה"נשמה" של העם, הרי שמקרקעיה הם ה"גוף" שלו. על בסיס הקרקע מנהלים הפרט והחברה את כל מעגל חייהם-על כן המקרקעין הם משאב חיוני מאין כמותו ובעל ערך רב. יש להם חשיבות גדולה במיוחד במדינה כמו ישראל, אשר גבולותיה צרים, צפיפות האוכלוסיה בה גדולה ובהיותה ארץ קולטת עולים. אי אפשר לייצר קרקע, ועל-כן על מדינה לכלכל צעדיה בהתחשב במצאי המקרקעין שבידה, אך ניתן להתאים את ייעודיהם של המקרקעין לצרכים המשתנים ולהגדיל ולהקטין את זמינותם לצרכים שונים".