תכנון לימודים הוראה והערכה, קורס 10106 – סיכום למבחן יחידה 1 – המורכבות
1 .1.1-  הרקע לצמיחת התיאוריה של תכנון לימודים:
הפרק מציג את הרקע
לצמיחת התיאוריה של תכנון הלימודים, ע"י מס' תהליכים מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20:
1. התפתחות החברה התעשייתית:
– במעבר מחברה חקלאית לחברה תעשייתית הפסיקו ההורים להכשיר את בני משפחתם להתקיים מהמשק הביתי כיוון שהם נעדרו שעות רבות מהבית – התפתחו מקצועות חדשים – החלו להתפתח תיאוריות בתחום הניהול התעשייתי שעסקו בשיפור איכות, בקרה וייצור.
– הדגש בביה"ס הושם על הקניית מיומנויות לביצוע עבודה עצמאית, מבחינה זו יש כיום ביקורת על בתי הספר שצריכים להקנות גם מיומנויות לשיתוך פעולה כנדרש בחברת הידע המודרנית
2 . מחקרים בפסיכולוגיה, סוציולוגיה וחינוך:  – התפתחות מחקרים פסיכולוגיים ובעיקר התיאוריה של פיאז'ה ויגודסקי תרמו ליצירת התיאוריה של ת"ל ועיצוב כלי הערכה בהוראה- למידה. – פסיכולוגים המתמחים בפסיכולוגיה התפתחותית ופסיכולוגים קוגניטיביים שימשו כיועצים לתכנון ת"ל – מחקרים בתחום הסוציולוגיה והחינוך דנו בערכים חינוכיים רצויים ותרמו לצמיחת התיאוריה של ת"ל
3 . הצטברות מואצת של ידע חדש:
– בשל התפוצצות הידע כבר בתחילת המאה ה20 היה קשה להחליט מה ראוי ללמד. בימי הביניים לימדו באוניברסיטאות את 7 האמנויות החופשיות( ריטוריקה, אסטרונומיה ועוד) מקצועות אלו לא נלמדים היום, מקצועות של המדעים המדויקים מדעי הרוח, החברה והטבע הם הנושאים העיקריים הנלמדים כיום. תכנון לימודים כתחום התמחות עצמאי:
ישנן מעל 120 הגדרות שונות לתכנון לימודים- קוריקולום אך 4 עיקריות: (הסדר נקבע מהצר לרחב) סילבוס- רשימה של ראשי פרקים מארז לימודי"ערכה"- ספרים, חוברות, מדריך חמורה, אמצעי עזר וכדומה מבחר פעילויות – להשגת מטרות חינוכיות  כלל ההתרחשויות – במערכת למידה ברמה של תכנון, ארגון, תכנים ושיטות הוראה בהתאם לכך- אין הגדרה חד משמעית, מדויקת, קבועה ואוניברסאלית למושג קוריקולום, והוא נוטה להשתנות בהתאם לתפקיד של המגדיר (הורים, מורים, מנחים, מדריכים) ולמשמעות שהוא מייחס להם.
"קוריקולום" – נגזר מהפועל הלטיני שפירשו לרוץ, להתקדם , בהקשר של מערכות למידה משמעו תכנון רצף והתקדמות של לימודים ברמות שונות ובמסגרות שונות.
המונח תורגם לשפה העברית כתוכנית לימודים או תכנון לימודים.
ההיסטוריה של התיאוריה הקוריקולארית:
ספרו של פרנקלין בוביט 1918- בוביט פיתח דגם מנהלי ושיטתי לתכנון ת"ל שהושפע רבות מטיילר. יש הרואים בספרו את נקודת ההתחלה לצמיחת הקוריקולום כתחום לימוד והתמחות עצמאי. בוביט ניסה ללמד תרבות אחרת על סמך התרבות שלו- הוא הלך לפיליפינים עם ספרי לימוד אמריקאיים כדי לסייע בבניית ת"ל והבין שטעה ואין זה אפשרי ליישם זאת כי לא לקח בחשבון את התרבות המקומית והצרכים השונים שלהם ולאור כך הגיע למסקנה שבתכנון לימודים יש לקחת בחשבון את מציאות החברה, המדינה, הכלכלה וצרכי החברה והלומד.
הספוטניק הרוסי ב1957- הרוסים הקדימו את אמריקה בפיתוח ושילוח לווין הספוטניק לחלל מה שיצר זעזוע, קנאה, בלבול ואכזבה בעולם המערבי שחש נחיתות טכנולוגית ביחס לבריה"מ. כתוצאה מכך האמריקאים הקצו משאבים רבים להקמת מרכזים מקצועיים לפיתוח ת"ל ע"י גיוס מומחים, הושם דגש על לימוד מקצועות הטבע והחיים וסגירת הפער בין ת"ל מיושנות לבין חידושי המדע והטכנולוגיה.
תכנון לימודים מקצועי ושיטתי בישראל- הוקם מרכז לת"ל במשרד החינוך בשנות ה70, הוקם מרכז להוראת המדעים במכון ויצמן ופרויקט מטל- מדעי טבע לילדים באונ' תל אביב והקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) לפיתוח ת"ל.
השפעת המודל הרציונאלי של טיילר- בשנות ה60 וה70 של המאה ה20 שלט בכיפה המודל של טיילר. המודל נחשב עד היום כבעל השפעה מכרעת על עיצוב תחום הקוריקולום. עיקרו התבסס בכך שטיילר הביא מודל מצליח בתעשייהבעסקים וחברו לתחום החינוךהלימודים. המודל בנוי מ 4 חוליות עיקריות:
1. קביעת מטרות- שעוברות בדיקה וסינון מגישה פילוסופית ופסיכולוגית
2 . תכנון וארגון פעילויות לתוכניות לימוד
3 . הפעלת תכנים בצורה יעילה
4 . הגדרת פעולות הערכה. אסכולות בפיתוח תוכניות לימודים- מי צריך לפתח ת"ל:
אסכולה- זרם בתחום כלשהו (מדעי, חינוכי, אמנותי, כלכלי) שסוחף רבים ההולכים בעקבותיו ומושפעים ממנו גישה מרכוזיתמקצועית- טוענת שמומחים צריכים לפתח את תוכניות הלימודים- מצריכה גיוס מומחים בתחום ודורשת משאבים ותקציבים. מסקנותיהם והנחיותיהם יועברו למורים. יתרונות: הפיתוח מתבצע ע"י מומחים בתחום דעת מסוים כגון כימיה, פיתוח ע"י אנשים מקצועיים בתחום הקוריקולום- מומחים בפיתוח ת"ל, ראיה כוללת של המערכת החינוכית- מתאים לכולם ולתחום המקצוע. ואיגום משאבים חסרונות: היעדר יכולת להיענות לצורכי חינוך מקומיים, קושי בהתאמה לאוכלוסיות מגוונות, בלימת רעיונות יצירתיים והפחתת ערך היוזמה המקומית.  גישה ביזוריתאוטונומית- טוענת שהמורים צריכים לפתח את תוכניות הלימודים- משום שהם מכירים את צרכי התלמיד, ישנה תפיסה הגורסת כי הפיתוח צריך להיות בידי העוסקים ישירות בהוראה, בהדרכה ובחינוך. יתרונות: היכרות עם צרכי התלמידים, המורים והקהילה, מעורבות ומוטיבציה של מורים ותלמידים ואוטונומיה חסרונות: חוסר ידע מעמיק של המורים במקצועות, היעדר ראיה מקיפה של המורה על המערכת כולה- רואה רק את כיתתו, חוסר מקצועיות בפיתוח ת"ל, היעדר משאבים ואמצעים לפיתוח ברמה גבוהה ובזבוז משאבים משום שכל פעם יש לפתח תוכנית חדשה לכיתה חדשה.
1.2  – רבגוניות הלומדים רבגוניות הלומדים היא אחת הבעיות הקשות בהתמודדות עם תכנון הלימודים בשל הרמות והיכולות השונות.
בעבר רק לקבוצות העלית הוענק חינוך- לרוב ע"י מורה פרטי כך שקצב ושיטת הלימוד היו מותאמים. במהלך המאה ה19 החלו ליישם את רעיון מתן חינוך חובה, קיבוץ התלמידים נעשה עפ"י הגיל מטעמי נוחות.
קיימות 4 גישות שונות להתמודדות:      מטרות שוות- מנות חינוך שוות – ביסוד הגישה ההנחה ניצבת הנחת יסוד של החינוך ככור היתוך המיועד לצמצם פערים בין אוכלוסיות שונות, אך  בפועל מגדילה ומעצימה פערים.
כולם מקבלים את אותו החומר הנלמד ובאותם תנאי הלימוד , אין הבחנה בין תלמידים בעלי יכולות שונות , הבאים מרקע כלכלי  ותרבותי שונה. המטרה החינוכית: התגברות על השונות של הלומדים תוך רצון לבטלה או לצמצמה  במידת האפשר. בפועל – מפספסת את הקצוות = חלשים, חזקים = התעלמות משונות.
    מטרות שונות – מנות חינוך שונות – הגישה שדוגלת בהצבת מטרות שונות ומתן מנות חינוך שונות לאמולסיות מגוונות. הנחת היסוד שיש לכבד את השונות  הקיימת ע"י הגדרת מטרות שונות ללמודים שונים והתאמת תהליכי הוראה – למידה לצרכים ,נטיות וכישורים.
הלומדים שותפים בהגדרת מטרות הלימוד ובבחירת נושאי הלימוד ובקביעת קצב הלימוד.
הצבת הילד במרכז, תהליך החינוך כאמצעי לקדם אותו להשגת מטרותיו, דוגמאות: בתי ספר פתוחים , ביה"ס דמוקרטי. עפ"י גישה זו השונות תלך ותגדל במהלך השנים.     מטרות שוות – מנות חינוך שונות: פיצוי הקבוצות החלשות באמצעות מדיניות של טיפוח – יותר זמן לחלשים ,התייחסות והכרה בשונות ומתן מענה ותמיכה לחלשים , העניקה יתרונות לשכבות מרקע
סוציו- אקונומי נמוך באמצעות תוספת תשומות חינוכיות, תשתיות מחוזקות ופיצוים נוספים. פיתוח ת"ל מיוחדות לטעוני טיפוח. ניסיון להתאים תהליכים, תכניות למידה ואמצעי הוראה שונים לאוכלוסיות חלשות.     מטרות שוות ושונות- מנות חינוך שוות ושונות ( הוראה יחידנית ) –  מציאת איזון בין היחיד למערכת ויצירת גומלין בין לומדים למערכות למידה.  להכיר בזכותם של בני האדם להיות שונים והוחלט שיש מצד אחד להציב מטרות שוות בתחום מקצועות הליבה והקניית ערכים חשוב ומצד שני חשוב לכבד את השונות בין הלומדים. זה מתבטא בכך שישנם בתי ספר לחינוך מיוחד ומנגד בתי ספר לתלמידים מצוינים וזאת בכדי ליצור בסיס לימודי חברתי משותף. פרויקט נילי- שיטת למידה יחידנית שמטרתה להכיר בקיום ההבדלים ברמת היכולת, ההתעניינות, בכישרונות, יכולת הריכוז ומאפשרת שוויון הזדמנויות.

1 .3
– ריבוי תיאוריות וגישות }       תיאוריה – מושגי יסוד, עקרונות= מבוסס.
}       גישה – השקפת עולם, מערכות אמונות – לא בהכרח מבוסס.
1.3.1
– גישות פילוסופיות/פדגוגיות :
ý    סוקרטס ואפלטון-  הפוטנציאל והידע טמון בילד- תפקיד החינוך לחלץ את הידע ý    אריסטו- הדגיש כי נולדים "לוח חלק", הידע נרכש באמצעות ניסיון ולמידה. ý    ז'אן זאק רוסו – דגל בתפיסה שהלמידה תתבצע ע"י הסתכלות בטבע וניסיון יום-יומי.
ý    גוהן דיואי – דגל בחינוך לדמוקרטיה במהלך הלימודים.
1 .3.2  – גישות פסיכולוגיות : השפיעו מאוד על גיבוש התיאוריה הקוריקולארית בכל הקשור להבנת הלומד כאדם, ישנן 4 תיאוריות:
ý    פסיכולוגיה התנהגותית : פותחה ע"י סקינר ומדגישה את ההיבטים ההתנהגותיים של למידה הניתנים לצפייה ולמדידה ישירה.
סקינר הדגיש את עיקרון ההתניה האופרנטית השונה מהתניה הקלאסית של פבלוב.
( בהתניה הקלאסית של פבלוב הגירוי קודם לתגובה הטבעית, בהתניה האופרנטית הפעולה תגובה קודמת לגירוי) אחד מאבני היסוד של התיאוריה של סקינר הוא החיזוק החיובי , הוא מגדיל את הסיכוי שהפעילות תשוב ותתרחש.
יישום התיאוריה בא לידי ביטוי בתוכנית לימודים המבוססים על מתן חיזוקים חיובים על פירוק חומר הלימוד לחלקים קטנים. ý    פסיכולוגיה חיובית- ענף חדש שמתמקד בטיפוח תכונות חיוביות, כישרון אנושי וחוסן נפשי לפיו יש לחזק אצל כל אדם את הצדדים החזקים והחיוביים שלו. הפסיכולוגיה החיובית מיוחסת למרטין זליגמן שמיפה והגדיר את
6 התכונות החיוביות ואת מאפייני האישיות עבור בני האדם-  אומץ, צדק, הומאניות, חוכמה וידע, מתינות והתעלות.
ý    פסיכולוגיה התפתחותית :
פותחה ע"י פיאז'ה 1896-1980, הוא יצר את תאוריית ההתפתחות בשלבים, ההתפתחות מתרחשת ב 4 שלבים עיקריים. בשנות ה 60 וה- 70 פותחו תכניות עפ"י תאוריה זו. על פי פיאז'ה: *צריך להתאים את תכניות הלימודים לרמה הקוגניטיבית של הלומד. *ילידם אינם רוכשים ידע מן המוכן אלה מטמיעים ידע לתוך מבנים קיימים ובונים את הידע בעצמם.
ב 2 העשורים האחרונים התפתח ענף הפסיכולוגיה ההתפתחותית – קוגניטיבית.
זוהי גישה קונסטרוקטיבית –  תיאוריית ההבניה של למידה פותחה ע"י פיאז'ה ושוכללה ע"י ממשיכי דרכו.
לפי גישה זו: כל לומד, בכל גיל בונה את הידע שלו בעצמו  "הלמידה היא תהליך פנימי, אישי, מורכב וסמוי ברובו", כמו כן הוא תהליך דאלוגי בין האדם לסביבתו.
על פי ויגודסקי:
פסיכולוג יהודי- רוסי שייסד את הפסיכולוגיה התרבותית-היסטורית כתביו נודעו רק כ – 50 שנה לאחר מותו. הוא הדגיש את החשיבות של התרבות והאינטראקציה החברתית-תרבותית, הוא הדגיש את החשיבות של ההוראה והעזרה של המבוגרים, טבע את המונח: "אזור ההתפתחות המשוערת" ý    מבחני אינטליגנציה :  עד שנות ה80 של המאה ה20 שלטה ההנחה שקיים כושר כללי אחד של אינטליגנציה ושיכולת כללית זו ניתנת למדידה באמצעות מבחנים. התיאוריה של גרדנר- התנגד לתיאורית האינטליגנציה הכוללת וטען כי הכישורים האנושיים מגוונים ומורכבים והציג את תיאוריית האינטליגנציות המרובות שמנתה 7  סוגי אינטליגנציות: לוגי-מתמטי, מילולי, מוסיקלי, מרחבי, גופני-תנועתי, בין אישי ותוך אישי. התיאוריה שלו השפיעה רבות על תכנון לימודים.
1 .3.3 – הוראה מרחוק- גישות שונות :
שיטת ההתכתבות – שיטת הוראה באמצעות התכתבות, כלל חומרי הלימוד הרלוונטי נשלח בדואר כולל מטלות לימודיות. על הסטודנט לשלוח למרצה את המענה למטלות חזרה , המרצה מחזיר את ההערות על המטלות והציון עליהן מגיע בדואר.
יש לציין כי חומרי הלימוד הם ברמה בינונית עד גרועה, ואיכות התמיכה בסטודנטים   הלומדים מרחוק היא אפסית, מטרתם היא גריפת רווחים לכן אין רצון מובהק להשקיע במשאבים כלשהם בפיתוח חומרי לימודים איכותיים ומיוחדים עבור הלומדים. המודל התעשייתי של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה –  קליטה של מס' גדול של סטודנטים    בעלויות נמוכות תוך שמירה קפדנית על איכות חומרי הלימוד ואיכות ההוראה האקדמית. הכנת תוכנית הלימודים מתבצעת ע"י צוות מומחים קטן ואילו הפעלתו מתבצעת ע"י מרכז הוראה בשיתוף פעולה עם איש סגל בכיר האחראי על גיוס מנחים באופן פרטני או קבוצות לימוד. למנחים אין דרגות חופש לשנות את תוכני הקורס במהלך הלמידה. הרעיון בבסיס ההוראה של מס' גדולים של סטודנטים הוא שכלל שמס' גדול של סטודנטים ילמד קורסים כך עלות הפיתוח שלהם גבוה ביותר וכך העלות של הפיתוח לסטודנט יורדת משמעותית. יש לציין כי בניגוד לשיטת ההתכתבות, חומרי הלימוד מגיעים ברמה גבוה לסטודנטים הלומדים מרחוק וכן מתקיימות בקרות איכות מחמירות ביותר  בתהליכי הפיתוח וההוראה.
האוניברסיטאות מקוונות –  למידה של קבוצה קטנה של לומדים אל מורהפרופסור אחראי וחומרי הלמידה מגוונים ביותר, חלקם מפותחים במיוחד עבור הסטודנטים הלומדים מרחוק וחלקם נשענים על ספרי לימוד קיימים  וכל על מקורות פתוחים ואתרים באינטרנט. בשונה מהמודל התעשייתי, הפרופסור המלמד בקבוצת לימוד קטנה אחראי  על עיצוב תוכני הקורס, הכנת רשימת קריאה לסטודנטים והבחינה הסופית
1 .4 – התפוצצת הידע – על ה "מה" ועל ה "איך" התפוצצות הידע מציבה אתגרים רבים בפני האחראים על קביעת התכנים של תוכניות הלימודים ואחת השאלות שעולות היא כיצד ניתן לגשר בין יכולת הלמידה המוגבלת של האדם לבין כמויות הידע העצומות.
 ישנן 3 גישות מרכזיות לארגון תכני הלימוד:
הוראת תחומי דעת – חלוקת חומרי הלימוד לתחומי דעת, כאשר תחומי הדעת אמורים   לייצג את תחומי היצירה והמחקר האנושיים. בתחום מדעי הרוח, ידע זה כולל פרקים מרכזיים בהתפתחות הציוויליזציה האנושית ותולדות העם והמדינה, מבחר יצירות של סופרים ומשוררים שזכו להכרה בזירה הבינלאומית והלאומית , אוריינות של שימוש בשפות, כתבים פילוסופיים של הוגי הדעות מרכזיים , יצירות אומנות. בתחום מדעי הטבע, מדעי החיים והמתמטיקה מחולק הידע למקצועות הקלאסיים: פיזיקה, כימיה , ביולוגיה ומתמטיקה.  החל מסוף המאה ה 19 נוספה שורה של תחומי דעת במדעי החברה , דוגמת סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה , תקשורת, מנהל עסקים, מנהלי המדינה וכו'.
ביקורת על הוראת תחומי הדעת:  בחלוקה לתחומי דעת אין ייצוג למקצועות חדשים כגון: ביו -טכנולוגיה, ננו – טכנולוגיה, חלוקת הידע לדיסציפלינות פוגעת בהבנת מציאות החיים שהיא מטבעה אינטגרטיבית.
אז מה עושים???
בשל התפוצצות הידע אי אפשר ללמד את כל הידע ההולך ומצטבר ולכן צריך להדגיש את " מבנה הדעת של המקצוע ", הנחת היסוד היא של כל מקצוע יש מבנה בסיסי.
גישתו של ברונר:
ברונר מדגיש את הקשר בין המבנה של החומר הנלמד לבין דרך קליטתו ע"י הלומד- יש הבדל בין החומר הנלמד לדרך הלמידה, לדעתו של ברונר ניתן ללמד יסודות של מקצוע, לכל אדם בכל גיל בהתאם לשלב התפתחותו, הוא ממליץ על דרך לימוד סלילית ( ספיראלית ) כגון הוראת ספר בראשית  בדרגות קושי שונות. הוא ממליץ על הוראת מבנים – כלומר ללמד לא רק דבר ספציפי אלא תבנית להבנת הדברים. לדעתו,  הוראת המבנים מפתחת יכולת אינטלקטואלית, מאפשרת פתרון בעיות חדשות ומעוררת עניין במקצוע. ברונר העלה חשיבות של המומחים בתכנון לימודים- ממליץ להיעזר במומחים כדי להגדיר את העקרונות בכל מקצוע.
התאוריה של שוואב:
מיון דיסציפלינות: תומך במיון על פי השיטות ודרכי המחקר של הדיסציפלינות, לדעתו לדיסציפלינה יכולים להיות מבני דעת אחדים – הוא מביא את השקפת עולמו. לפי שוואב לכל תחום דעת יש 2 מבנים: מבנים סובסטנטיביים, מבנים סינטקטיים:  מבנים סובסטנטיביים: משקפים הנחות יסוד, השקפת עולם, רעיונות שאומצו  ע"י החוקר בבואו לחקור תחום מסוים של הדיסציפלינה. הדבר בולט במיוחד במדעי הרוח והחברה, מטרת ההוראה צריכה לפתח בלימודים את היכולת להבחין בין מבנים סובסטנטיביים של גופי ידע שונים.
לדוגמא: הביולוג יכול לחקור אורגניזם חי מכמה בחינות: מבחינת המבנה והתפקוד, מבחינת יחסי הגומלין בין המרכיבים של האורגניזם החי וכו .
מבנים סינטקטיים:
משקפים את שיטות המחקר של כל תחום ידע ואת הכלים לגילוי הידע וארגונו, במסגרת הוראת מקצועות לימוד השונים חשוב שהתלמידים יבינו את דרכי החקר השונות הנהוגות בדיסציפלינות הנלמדות. לדוגמא: בתחום החינוך, כאשר חוקרים התנהגות של בני אדם אי אפשר למדוד את המשתנים בצורה מדויקת, לכן שיטות המחקר מתבססות על תיאוריות. האם גישה זו פתרה את בעיית התפוצצות הידע? תקוות רבות נתלו בהוראת מבנה הדעת של המקצועות *פותחו מרכזים מקצועיים בארה"ב ובעולם *בישראל פותח האגף לתכניות לימודים במשרד החינוך אך בעיית התפוצצות הידע לא נפתרה ואף החריפה מפני שגם אם מחלקים עדיין צריך לגעת מה ללמד, לכן זה לא פתר את בעיית התפוצצות הידע.
( ההבדל בין דעת ברונר לדעת שוואב הוא שברונר הציע לחקור את המבנים ושוואב הציע לחלק את המבנים לשניים ) גישה האחדותית –   בעקבות הביקורת על גישת תחומי הדעת תפסה מקום הגישה האחדותית, התומכים בגישה זו טוענים שתוכנית הלימודים צריכה להיות אחדותית לימוד הנושאים צריך להיות מזווית ראיה של תחומי דעת שונים היא צריכה לכלול נקודות מבט של תחומי דעת שונים לגבי כל נושא.
תמר לוין הציגה 3
מודלים אינטגרטיביים: הרב תחומי- הנושא במרכז וסביבו המקצועות כשלכל מקצוע מורה מסוים. כל תחום דעת שומר עלי ייחודיותו ותורם לנושא מזווית הראייה שלו , היה חשוב להדגים הבין תחומי- מתמקד בנושא הנלמד ללא ייחודיות למקצוע אך יוצג בהיבטים שונים. מתמקד במשותף בין תחומי הדעת  בהתייחס לנושא, שואף לשבור את המחיצה בין תחומי הדעת השונים.
העל תחומי- המקצוע והתחום לא חשובים, רק הנושא עצמו! שאותו יבחר המורה על פי הרלוונטיות למציאות. מסגרת כזו מאפשרת למידה משמעותית.
גישת המיומנות – העיקרון הוא שה-איך לומדים חשוב יותר מה-מה לומדים. משמע-שהתהליך חשוב יותר מהתוכן. מערכת החינוך צריכה להקנות כלים ללמידה ולפתח כשרים שכליים ומיומנויות לחיים, למוח האנושי יש אוסף של כשרים ומיומנויות ( למיין, להכליל, להשוות…) פיתוח יכולות אלה יאפשרו ללומדים להתמודד עם מצבים חדשים בחיי היום יום. בשל התפוצצות הידע  עדיף לטפח כשרים למיון הידע, ניתוח, ארגונו ויישומו מפני שהמוח האנושי לא מסוגל לקלוט כמויות אדירות של מידע.
לימודי ליבה –  לימודי ליבה הם לימודי חובה שעל כל בתי הספר ללמד, היא כוללת  מקצועות יסוד (אנגלית, חשבון, היסטוריה) מיומנויות, ערכים, המטרה ללימודי הליבה הינם להכין את האדם לחיים, ובנוסף לצמצם פערים.
מושגים:
·        בית ספר אוטונומי – במסגרת הניסיון לשנות ולהתאים את בתי הספר ותפקודם לצרכי החברה המורכבת של היום התמקדו במתן אוטונומיה לבי"ס בתחומי פעילות שונים, בתי ספר אוטונומיים הם בי"ס שלקחו על עצמם חלק מהאחריות לתכנון לימודים בית ספרי ולהערכה בית ספרית.
המטרה – לעודד את בי"ס והמורים להיות שותפים בפיתוח חומרי למידה בתחומים שונים, הציפייה הייתה שבי"ס אוטונומי יהיה ארגו חדשני העסוק ללא הרף בהערכת עצמית, ארגון מחדש ובניסוי ושיפור.
·        בית ספר סארהיל של ניל – בי"ס הפתוח הראשון בעולם, הנחת היסוד של ניל היא שהאושר הוא הגורם החשוב ביותר וילד הוא מאושר כשהוא חופשי.
לכן יש לתלמידים חופש בחירה מוחלט לבחור מה ללמוד/כמה ללמוד וכו', מייצג את הגישה של מטרות שונות ומנות שונות.
יחידה 2 – מטרות  2.1 – מטרות במערכות חינוך ולמידה מטרות על – נקבעות עפ"י עקרונות המשקפים את הערכים של כל חברה, מטרת על היא רחבת היקף המוגדרת באופן כללי ( לא מפורטות ) ומעורפל, גמישות ומאפשרות לפרשן באורח שונה ע"י קבוצות שונות.
נקבעות על ידי הדרג המדיני/השלטון המרכזי/הרשות המחוקקת –