ממ"ן 12- מבוא
לחשיבה חברתית שאלה 1
תשובה:
1. ההתייחסות לטבע ולחברה כאל קטגוריות מטוהרות, איננה יעילה מכיוון שהמציאות והמחקרים מראים כי קיימים יחסי גומלין ויחסי תלות הדדית בין הטבע והחברה. נסביר זאת באמצעות הנושאים הבאים: הטבע האנושי, בריאות.
הטבע האנושי בתחילה רווחה התפיסה כי כל יצורי האנוש וכל יתר המינים המאכלסים את כדור הארץ נותרו ללא שינוי מעת בריאת העולם.
במאה ה-18 וה-19 התפתחה תיאוריה חדשנית שהתבססה על מחקר מאובנים שנמצאו בשכבות הקרקע בצורות שונות בזמנים שונים. מכך נגזר כי הטבע האנושי והחי אינו קבוע אלא משתנה ודינמי בהתאם לסביבה ולחברה בהן הוא מצוי. מחקרים הראו שבכל פעם שהסביבה השתנתה הופעלו על המין לחצים להשתנות. לפיכך, לא ניתן להתייחס לטבע האנושי כאל קטגוריה מטוהרת המורכבת רק ממרכיבים גנטיים אלא קטגוריה אינטגרטיבית המכילה גם מרכיבים חברתיים וסביבתיים. דוגמאות לחיזוק הטענות שלעיל להלן: דוגמה 1- מחקרי תאומים זהים ותאומים לא זהים מחקרים שבדקו הבדלים במנות המשכל של תאומים זהים הראו שברוב המקרים ציוני מנות המשכל אינם זהים אך דומים. מכאן הבינו שכנראה מנות המשכל מושפעות מהתנסויות חברתיות ולא רק ממרכיב גנטי. מחקרים שהשוו בין ציוני מנות המשכל של תאומים זהים ותאומים לא זהים הראו דמיון רב יותר בציוני מנות המשכל של התאומים הזהים. מה שניתן לייחס לכך שתאומים זהים מקבלים יחס דומה מהוריהם. מחקרים בהמשך שניסו לשלול את ההשפעה החברתית הפרידו בין תאומים זהים שגדלו בסביבות שונות. אף על פי כן נמצאו מתאמים גבוהים בין מנות המשכל של התאומים הזהים שגדלו בסביבה שונה, מה שהעיד על השפעתו הרבה של מרכיב התורשה על האינטליגנציה. ראיות נוספות מכניסות גם מרכיבים סביבתיים ואינטראקטיביים המשפיעים על האינטליגנציה של המין האנושי.