ממ"ן  13 – מבוא לחשיבה חברתית שאלה
1 :
(א)  חברת מונסנטו – ייצרה גידולים מהונדסים גנטית, בעיקר פולי סויה שהוחדר בהם חומר גנטי שמקורו בסוג מסויים של חיידקים, במטרה לעשותם עמידים לקוטלי עשבים. החומר הגנטי הזר "מולחם" לתוך הדנ"א של הצמח. החברה יצאה במסע פרסום נרחב בו ניסתה לשכנע וליידע את הצרכנים בדבר היתרונות והבטיחות של מזון מהונדס גנטית, זה נעשה בצורה מאופקת  עם מודעות לדעות מדענים שהובאו מצידם של המתנגדים והוכיחו את הסכנה שבגידולים אלו בשטחים רבים.
בשלהי המאה העשרים יצאה החברה במסע פרסום יקר במטרה לכבוש את הציבור, לאורך שלושה חדשים פירסמה החברה סידרה של מודעות במהדורות סוף שבוע, בניסיון ליידע את הציבור בדבר יתרונותיו ובטיחותו של מזון מהונדס גנטית. בוצעו מחאות בעולם נגד גידולים שכאלו, מדוע? הלוחמים כנגד גידולים אלו טענו שמדובר ב"מזונות מפלצתיים", כמו"כ תמצית הטענות נגד : אלרגיות ורעלנים הקשורים למזונות מהונדסים גנטית. ישנה אי ודאות סביב הניסויים הגנטיים וההשפעה שלהן: חרדה בנוגע למזון שאנו אוכלים, סכנה הנשקפת לבריאות, הפרה של האיזון האקולוגי, אובדן הרב גוניות בעולם החי והצומח, וכן הצבת שאלות מוסריות שונות סביב ההליך. טענה נוספת היא כלכלית: ריכוז עוצמה רבה מידי בידיהן של תעשיות אגרו כימיות ענקיות. תומכי ההנדסה הגנטית טוענים שזוהי רק הרחבה של השיטות הרגילות להכלאה ולגידול, טוענים לשיפור המזון ע"י הארכת חייו והשבחת הטעם, הפיכתו לבריא יותר, הפחתת עלויות ובכך סיוע לכל העולם, יהיה צורך בשימוש הרבה יותר קטן בקוטלי מזיקים.
שאלה  2
(א)  המשנה הסוציאל דמוקרטית (קיינס):  הסוציאל דמוקרטיה שואפת ליצור חברה שוויונית יותר, אבל בניגוד למרקס היא אינה שואפת לבטל את הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור. הסוציאל דמוקרטיה טוענת להשארת הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, לצד חתירה לשוויון באמצעות מעורבות של המדינה. עפ"י הסוציאל דמוקרטיה השינוי הוא באמצעים דמוקרטיים ולא באמצעות מהפכה.
מתוך האידיאולוגיה הפוליטית הסוציאל דמוקרטית נוצרה שיטה כלכלית שנקראת מדיניות "וויסות הביקוש" – מדיניות של קיינס,  שמטרתה היא לגשר על חסרונות הקפיטליזם. המטרה של קיינס היא למעשה ליצור איזון – מצד אחד מתן חופש לפרטים כולל בעלי הון למימוש האינטרסים שלהם (שמירה על בעלות פרטית של אמצעי ייצור), ומצד שני התערבות מינימאלית אך הכרחית של המדינה להבטחת תנאים בסיסיים למאבק בעוני ובאבטלה – "צדק חברתי". עפ"י קיינס אבטלה היא לא מקרה של ביש מזל פרטי אלא היא בעיה חברתית, כלומר מצב שיש עליו אחריות קולקטיבית שעל המדינה / הממשל לשאת באחריות ולתקנו. לראשונה מתפתחת תפיסה מקרו כלכלית (תפיסה כלכלית שנוגעת למשק הלאומי) . טענתו של קיינס הייתה שבמשק הלאומי יש יחסי תלות בין שני גורמים: מצד אחד עבודה ומצד שני ביקוש למוצרים ולשירותים שעובד עפ"י השיטה הבאה :