סיווג מבוסס על פעילות מוחית של סימפטומים של גמגום Jiang et al., 2012
סיכום בעברית של המאמר:
Jiang, J., Lu, C., Peng, D., Zhu, C., & Howell, P. (2012).
Classification of types of stuttering symptoms based on brain activity. PloS one, 7(6), e39747.‏ מבוא
כ-5% מילדים מתחילים לגמגם בין הגילאים
2 -6, כ-20% מתוכם ממשיכים לגמגם גם בחייהם הבוגרים. בקרב אוכלוסיית המבוגרים הבעיה נחשבת לגמגום התפתחותי עקבי. הסימפטומים הבאים משויכים לגמגום: היגדים לא שלמים, תיקונים, היגדי ביניים, חזרות על היגדים, חזרות על מילים שלמות, חזרות על חלקי מילים, הארכות של צלילים, מילים קטועות. הסימפטומים האלה קיימים בקרב דוברים משפות מגוונות. חלק מהסימפטומים יותר אופייניים בקרב מגמגמים (More Typical – MT) וחלק פחות אופייניים (Less Typical – LT). אולם, אין הסכמה בקרב חוקרים על איזה סימפטומים שייכים לאיזו קבוצה. למרות שכבר מעל עשור מבצעים הדמיות מוחיות לאנשים הסובלים מגמגום, אין ראיות נוירולוגיות שתומכות בסיווג של סימפטומים לפי מידת האופיינות שלהם. זוהי המטרה של המחקר הנוכחי. כמו כן, ישנה מחלוקת לגבי המידה שבה חזרות על מילים שלמות (Whole Word Repetitions – WWR) הן סימפטום מרכזי של ההפרעה. שאלות מחקר:  1) האם העיבוד הנוירולוגי הוא שונה עבור MT ו-LT (לא כולל WWR)?
 2) האם WWR משתייכים לקבוצת MT או לקבוצת LT?