נבחן את יסודות ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" שבסעיף 1 לפלת"ד –
-.
 (א) "מאורע"- -; (ב) "שבו נגרם נזק גוף" – -; (ג) "עקב" – יש צורך בהתקיימות קש"ס בין השימוש ברכב מנועי לבין נזק הגוף שנגרם לנפגע, הקש"ס מורכב משניים:
קש"ס סיבתי עובדתי הנבחן לפי מבחן "הסיבה בלעדיה אין"-..
–
 ומקש"ס סיבתי משפטי הנבחן לפי "מבחן הסיכון" –
–
 ; (ד) "שימוש" – במקרים לא ברורים משתמש ביהמ"ש ב"מבחן השכל הישר" הבודק אם השימוש ברכב תרם באופן רלוונטי, ממשי, לקרות הנזק-. –
(ה) "רכב מנועי"- –
-.
 במצב דברים זה עלינו להמשיך ולבחון האם המקרה נופל לאחת מהחזקות החלוטות המרבות הקבועות בחוק פלת"ד? הראשונה בה נדון היא החזקה המדברת על "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום אשר אסור לחנות בו". -.
-.
 חזקה נוספת העולה לדיון במקרה זה היא זו המדברת על "מאורע שאירע עקב התפוצצות..", חזקה זו קובעת כמה תנאים להחלתה-
–
לכן תנאי זה מתקיים גם הוא ותחול בעניינינו חזקה מרבה זו ויש לראות במקרה זה כתאונת דרכים (החזקה הממעטת בבירור אינה מתקיימת).
משקבענו כי מדובר בתאונת דרכים נעבור לתביעות הנפגעים:
תביעתו של דוד- נהג רכב שנפגע זכאי לפיצוי מחברת הביטוח המבטחת את רכבו ודינו כאילו היה נוסע ברכב (סעיף 3(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי) ותביעתו צריכה להיות מופנית אך ורק כלפי המבטח שלו –
-. תביעתו של שמעון- תופנה כלפי חברת הביטוח "השלום בע"מ", מכוח סעיף
2 (א) לפלת"ד- -..
תביעות שלא על פי פלת"ד- -…
מקרה ב' בהנחה כי מדובר בתאונת דרכים דוד יהיה זכאי לתבוע את הפיצויים הבאים:
פיצוי בגין נזק ממוני מורכב בעיקרו מ-(1) אבדן השתכרות וכושר השתכרות- הפיצוי נועד להגשים את המטרה של העמדת הניזוק במצב בו היה אלמלא האירוע הנזיקי, ככל שניתן לעשות כן באמצעות תשלום.
-.
 כיוון שמדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד יחולו שתי מגבלות: (א) שילוש השכר הממוצע בשוק- –
(ב) ניכוי מס הכנסה- -.
-..
בכל הנוגע לפיצוי עבור אובדן כושר ההשתכרות לעתיד, נחשבת יכולת ההשתכרות כנכס בעל ערך אשר שלילתו מבעליו היא נזק בר פיצוי. לפיכך הפיצוי מתחשב במה שהניזוק יכול היה להשתכר אלמלא הפגיעה. -…
הנוסחה המקובלת לחישוב פיצוי אבדן השתכרות לעתיד: בסיס שכר נטו (תקרה), כפול, אחוזי נכות תפקודית, כפול, מס' חודשים מיום מתן פסק הדין ועד גיל הפנסיה, כפול מקדם היוון של 3% = הפיצוי לעתיד. -..
-.  (2) פיצוי בגין הוצאות רפואיות –כל הוצאה רפואית שנגרמה או תיגרם בעתיד ובתנאי ש"סל הבריאות" אינו מכסה אותה (סעיף
2 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי); (3) פיצוי בגין הוצאות נסיעה ורכב- כל הוצאות נסיעה של דוד שנגרמו כתוצאה מהתאונה; (4) פיצוי בגין עזרת הזולת- כל עזרה לה נזקק דוד לרבות עזרה סיעודית; (5) הפסדי ממון נוספים – התאמת דיור, הוצאות חשמל מוגברות, רכישת ציוד מחשב ועוד.
פיצוי בגין נזק לא ממוני.- סעיף 4 לפלת"ד נוטה לצמצם ראש נזק זה ומכוחו נקבעו תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) הקובעות חישוב מתמטי, לפיו יחושב הפיצוי על פי שקלול של שלושה-
-…
לאחר מיתתו של דוד קמה זכות תביעה ל- (1) תביעת עיזבון- על פי סעיף-
(2) תביעת התלויים- בנוסף לתביעת העיזבון, לתלוייו של הניזוק עומדת תביעה נפרדת ועצמאית, מקום שמעשה העוולה הביא למותו של הניזוק (סעיף 78 לפקנ"ז). -.
-..
 (1) הפסדי תמיכה מהכנסה – התלויים זכאים לפיצוי בגין נזקי הממון שסבלו עקב מות המנוח (סעיף 79- 80 לפקנ"ז)-..
(2) הפסדי תמיכה שאינה מהכנסה – -..
—
הלכת הניכוי- קובעת כי יש לזקוף לחובת התלויים את טובות ההנאה והיתרונות החומריים שהם מקבלים בשל מות המנוח לעומת הנזק שנגרם להם. -…