תשובה לשאלה 1 :
בנקדיט אנדרסון, בספרו קהילות מדומיינות מגדיר אומה כך: "אומה היא קהילייה פוליטית מדומיינת ומדומיינת כמוגבלת וריבונית מעצם הגדרתה" אומה: קהילה פוליטית, מדומיינת, מוגבלת וריבונית.
קהילייה:
היא הגדרה לקבוצת אנשים שיש בניהם יחסי הזדהות וקרבה, אך לפי אנדרסון אומה היא קהילייה פוליטית מדומיינת משום שגם באומה הקטנה ביותר אנשים לא מכירים את רוב חברי האומה האחרים, אך בדמיונם הם חשים כשייכים לאותה קהילייה, האומה קיימת כל עוד חבריה מדמיינים בה תחושת שייכות ואחווה והופכים את קיומה לדבר ממשי.התודעה המדומיינת של אומות היא כה חזקה שהיא יכולה להניע אנשים למות למענה בשם שמירה על גבולותיה הטריטוריאליים.
מוגבלת: גם לאומה הגדולה ביותר, יש גבולות טריטוריאליים שמעברם קיימת אומה אחרת, אומה מעצם קיומה מסגלת סממנים ייחודיים ולכן אין אומה שמתיימרת או מעוניינת לכלול את כל המין האנושי.
ריבונית: האומה מדומיינת כריבונית כיוון שהיא נוצרה בעידן שבו תנועת ההשכלה והמהפכה "הפילו" את הלגיטימיות של ממלכה הנשלטת על ידי שושלת היררכית של מלך ששולט מתוקף צו אלוהיך, החירות נבלעה בתוך סמלי לאום – המדינה הריבונית.
לדעתו של אנדרסון אומה היא אינה תופעה אובייקטיבית אלא היענות לצורך קיומי של היאחזות בגורם מלכד ומדומיין שנוצר בעקבות שינוי במשמעותה של הדת, השלטון המלוכני (בשם הדת) בחיי האנשים.
המאה השמונה עשרה, המאה של תנועות ההשכלה והחילוניות הביאה עימה בשורה של שינוי בתפיסתו –
תשובה לשאלה 2:
בנקדיט אנדרסון מדגיש את חשיבותם של שינויים בתחום התודעה והתקשורת כזרז לצמיחתה של הלאומיות. הוא טוען כי הלאומיות היא תוצר מדומיין של שקיעתם של שלושה מאפיינים תרבותיים:
שינוי בתפיסת הדת כאמת מוחלטת, התפוררות כוחו של השלטון המלוכני, שינוי בתפיסת הזמן כבו זמני(עבר והווה גאולה ותשלום), מאפיינים אלו העניקו משמעות לחיי היום-יום של האנשים והציעו גאולה, הלאומיות נוצרה בחלל שנוצר בעקבות שקיעתם.
השינוי נבע מהתפתחות טכנולוגית, שינויים כלכליים וגילוי חלקים חדשים בעולם.
אנדרסון מסביר בספרו כי עד להופעת הלאומיות יודעי קורא וכתוב באירופה הכירו רק את השפה הלטינית, שפת הקודש שנכתבה בכתב יד ולכן כתבי הקודש היו נדירים ויקרים ולא זמינים לרוב האוכלוסיה.
עם המצאת מכונות הדפוס וכניסתם לשימוש החל תהליך שנקרא "קפיטליזם הדפוס". הדפוס החל להתפתח במהירות, בתחילה הדפיסו כתבי קודש בלטינית ואט אט החלו לקום הוצאות לאור שייצרו כתבים בשפות מדוברות ולא רק בשפת –
תשובה לשאלה 3:
אנדרסון שולל את הטענה המקובל בקרב חוקרי לאומנות רבים שטוענים כי אירופה היא ערש הלאומיות שהחלה להיווצר בעקבות המהפכות הקרויות "אביב העמים" בשנת 1848.
לדעתו של אנדרסון קיימים שלושה גלים של לאומיות:
1.
קריאולית– מהמהפכה האמריקאית ועד אביב העמים.
2.
אירופאית – אביב העמים ועד תחילת המאה ה20.
3.
פוסט קולוניאלית – אחרי מלחמת העולם השנייה.
לדעתו, הקהילות הקוריאליות הן שפיתחו מושגים ראשונים של לאומיות זמן רב לפני שזו התפתחה באירופה הנקראת בפי חוקרי לאומיות רבים ערש הלאומיות. לאחר גילויי יבשות אמריקה והקמת מושבות אנגליות וספרדיות בה, כל אחת מהמושבות הייתה יחידה מנהלתית בה התיישבו תושבי אנגליה בצפון יבשת אמריקה ותושבי ספרד בדרום יבשת אמריקה.
אנדרסון מסביר את הקמת הלאומיות על ידי עצמאות של הדורות הבאים במושבות ורצונם להשתחרר מכבלי מדינות האם והטלת המיסים השונים:
הדור הראשון הוא דור של כובשים, אך בהמשך נוצרת קבוצה חדשה שהיא הקריאולים (ילידי אמריקה הלבנים), צאצאי האירופאים.
הקריאולים הרגישו ניכור ממדינת האם ושייכות לטריטוריה בה הם חיים, הם חשו בניכור נגד המלך. –