הערת עסק חי אלון רבוע כחול ישראל בע"מ   / תוכן העניינים:
פרק א'  – הערת עסק חי_________________________________________ 2
פרק ב'-אלון הריבוע הכחול ישראל בע"מ______________________________4  מבנה החברה_________________________________________________6
פרק ג' – יחסים פיננסיים_________________________________________7
ניתוח אנליטי________________________________________________  10 דוח תזרים מזמנים_____________________________________________12
סימני אזהרה _________________________________________________14
סימנים מקלים ________________________________________________15
מן העיתונות__________________________________________________16
נספח א' חישובים_______________________________________________19
סיכום_______________________________________________________20 פרק א'  – הערת עסק חי הערת עסק חי, הנה הערה שמצרף רואה החשבון של חברה לדוחותיה הכספיים אם הוא חושש שיש סכנה שהיא לא תוכל להתקיים בעתיד כעסק חי (ongoing entity). הערה כזו היא סימן אזהרה חמור לבעלי המניות והחוב של חברה. המשמעות של הערה כזו היא שהחברה עלולה שלא לשלם את מלוא חובותיה לבעלי החוב ושמניותיה עשויות לאבד את ערכן. ההערה מצורפת לסקירת רואה החשבון שמופיעה בעמוד הראשון של הדו"חות הכספיים. "עסק חי" הוא מונח שמתאר חברה שמפעילה נכסים, מוחשים ולא מוחשיים, כדי לייצר מהם הכנסות ורווחים. ברוב המכריע של המקרים חברה תהיה שווה הרבה יותר כעסק חי מאשר כעסק מתפרק שמוכר את נכסיו בחלקים. הפעלת חברה כעסק חי אמורה לייצר רווחים, או לפחות מספיק מזומנים כדי לשרת את החוב לבעלי החוב. במצב של פירוק, שווים של נכסי החברה אמור להיות נמוך בהרבה. בנוסף, רבים מהנכסים הלא מוחשיים שישנם בחברה, למשל הידע שמצוי בידי העובדים, אינם ניתנים למכירה. הערת עסק חי תופיע בדרך כלל כשמתברר שלחברה אין מספיק מקורות לשלם את חובותיה, בעיקר את החובות שאמורים להיפרע בתוך תקופה קצרה. כשהחברה צריכה לפרוע חוב ואין באפשרותה לעשות זאת ממקורותיה העצמיים או דרך גיוס חוב חדש, קיימת סכנה כי בעלי החוב ידרשו ממנה למכור נכסים חיוניים כדי להחזיר להם את כספם. דרישה שכזו עלולה לפגוע ביכולתה של החברה להמשיך ולפעול, ולהוביל לקריסתה. הערת עסק חי היא חמורה, אבל לא תמיד מעידה שהחברה הגיעה אל סוף דרכה. לעתים מדובר בבעיות מימוניות לטווח קצר, שעשויות להיפתר אם בעלי המניות יסכימו להזרים הון נוסף. אם החברה מצפה, למשל, לקבל בעוד שנה סכום כסף גדול בגין פרויקט שהיא עובדת עליו, מימון חלקי או זמני מצד בעלי המניות עשוי להספיק כדי להביא אותה אל היעד ולמנוע את פירוקה. לעתים יהיו אלה דווקא בעלי החוב שיסכימו להתפשר, כדי למקסם את תשלומי החוב שניתן יהיה לגבות מהחברה בעתיד. בעלי חוב עשויים להסכים לוותר על חלק מחובם תמורת מניות בחברה. הם עושים זאת אם הם מעריכים שבעתיד, כשמצבה של החברה ישתפר, הם יוכלו להיות שותפים ברווחיה או למכור את מניותיהם ברווח.
בעתות של האטה כלכלית ומיתון מתרבות החברות שזוכות להערת עסק חי. כשהביצועים העסקיים מידרדרים החברות מתקשות לייצר מזומנים. במקביל, הבנקים והמשקיעים בשוק ההון מקשיחים את הסטנדרטים למתן אשראי. חוסר היכולת לגלגל חובות באמצעות נטילת חובות חדשים, לצד הקשיים העסקיים השוטפים, מגביר את הסיכוי שחברה שמתנהלת כעסק חי תגיע לסוף דרכה.