ממ"ן מס 11 -תקציר שאלה 1
מהותה של התורה האורגנית היא ראיית פעולת האורגן כפעולת החברה בה הוא משמש כאורגן, באופן ישיר . כלומר, על פי התורה האורגנית ניתן  לשייך לחברה כל פעולה ופעולה שנעשית על ידי אחד מאורגני החברה .
בעצם ,התורה האורגנית מבוססת על תפיסה של מדיניות משפטית הגורסת כי תאגיד הכשר לזכויותיו, כשר גם לחובותיו. אמנם אין לתאגיד קיום אנושי, אך כדי להעניק לו חיות כזו יש לאזן בין כשרותו ליטול זכויות לבין חובתו לשאת בחיובים וזאת באמצעות האורגנים המייצגים אותו. עיקרה של התורה האורגנית, מתמצה בהוראת סעיף 47 לחוק החברות, הקובע כי פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה, לטוב ולרע. במסגרת הרשאתם וסמכותם. כלומר, מדובר במקרה זה באחריות ישירה כאילו היה האורגן איבר מגוף החברה . עם זאת, על מנת להחיל את התורה האורגנית, יש לוודא תחילה שאמנם מדובר בפעולה שהתבצעה על ידי "אורגן" בחברה. לעניין זה המחוקק מגדיר "אורגן" בסעיף 46 לחוק החברות וקובע 2 חלופות עצמאיות בעניין זה לבדיקת מיהו אורגן.
1  מבחן ארגוני ולפיו האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנכ"ל הם אורגנים בחברה.
2  מבחן תפקודי (פונקציונלי) ולפיו יכול לשמש אורגן כל מי שעל פי הוראות הדין או תקנון החברה רואים את פעולתו כפעולת החברה (כלומר, הסמכויות שניתנו בידיו הן כאלה שמאפשרות לו לייצג את החברה כלפי צדדים שלישיים, דוגמת סמכות חתימה על הסכמים, שטרות וכדומה).