המחלקה לקרימינולוגיה שיפוט מוסרי וקבלת החלטות בראי מדעי המוח תוכן עניינים
                                                                    מבוא

2 שיפוט מוסרי וקבלת החלטות
3 התפתחות חקר "שיפוט מוסרי"
3 חקר המוח ושיפוט מוסרי 5
התנהגות אנטיסוציאלית בעיני מדעי המוח 7
סיכום ומסקנות
8 מקורות                                                                                                                                        
1 1
מבוא שיפוט מוסרי מטווה את האדם להתנהגות מסוימת (וולף, 2002a). התהליך מתפתח באינטראקציה חברתית (Rappoport  & Summers, 1973) ומושפע ממרכיבי אישיות ותרבות (.(Simon, 1993
נושא המוסר היה שנים רבות נחלת הפילוסופים, אך בשנות השישים חלה התעוררות לנשוא ועסקו בו תיאוריות שונות –  מהתיאוריה הפסיכואנליטית עד לתיאוריות של מדעי המוח. פרויד (1975) סבר ששיפוט מוסרי נמצא כולו בלא-מודע (Freud,
1 975). אריקסון הצביע על חשיבות האינטראקציה של הפרט עם הסביבה לעיצוב המוסר Ereikson, 1963)). פיאז'ה (1965) בנה מודל לשיפוט מוסרי המבוסס על תורת ההתפתחות הקוגניטיבית (פיאז'ה, 1965). במהלך המהפכה הקוגניטיבית מתפתחים המודלים המנטאליים. מתייחסים למבנה המוסרי אצל הילדים, והדגש הושם על מבנה המחשבה ולא על תוכנה. המהפכה הקוגניטיבית מובילה למהפכה רגשית לאחר המפגש בין מדעי המוח לבין התיאוריות הפסיכולוגיות האבולוציוניות. מגיעים למסקנה ששיפוט מוסרי והחלטה נקבעים על פי רגש ותפיסה שייחודיים לאדם (Greene & Haidt, 2002).
בהמשך למגמה הרגשית מתפתח הנושא של שיפוט חברתי באמצעות חקר של  אזורי העצב הרגשיים במוח והדמיה מוחית. שיטות הדמיה סיפקו מידע שעזר להבין מוסריות המוח "Moral Brain", בדיקת אזור קליפת המוח הקדם-חזותית  Prefrontal Cortex"" (PFC) מלמדת על הדמיון בין תהליכים קוגניטיביים חברתיים ושיפוט מוסרי מבחינת ארגון הרשת העצבית באזור PFC המאפשרת תהליכים אלו (Forbes & Grafman, 2010; Krueger et al, 2009).
בעשור האחרון ניסו מחקרים על התנהגות האנושית לזהות גורמים פוטנציאליים חברתיים, פסיכולוגיים וסביבתיים המובילים להתנהגויות סוטות, כגון התנהגות אנטי-סוציאלית, תוקפנות, פסיכופתיה ובעיות התנהגות (Holmes, Slaughter & Kashani, 2001; Raine, 2002; Vermeiren, Debputt, Ruchkin & Schwab-Stone, 
2 002). כיום הדגש הוא על הגורמים הביולוגיים, במיוחד על היחס בין התנהגות אנטי-סוציאלית ונוירופסיכולוגית כדי להבין את החשיבה המוסרית   (Henry & Moffitt, 1997; Raine,
2 002).
נושא השיפוט המוסרי וקבלת ההחלטות בחקר מדעי המוח מתרחק בעשור האחרון מן המחקרים שהתמקדו אך ורק בעיבוד רציונאלי. המגמה הייתה להוסיף גורמים פסיכולוגיים ולקשר בין מחקרים התנהגותיים לקוגניטיביים ורגשיים. כך סברו שניתן להרוויח הבנה עמוקה יותר ועשירה של התהליכים המשפיעים על השיפוט המוסרי ועל קבלת ההחלטות בעולם האמתי בהקשרים שונים. כמו כן, ניתן לראות כי שיפוט מוסרי הוא מנגנון חשוב היכול להרתיע מפני פוטנציאל עברייני מסוים, ואולם נשאלת השאלה אם בכוחו של מנגנון זה להראות את החשיבה של בני אדם ולהעריך את מסוכנותם?