סקירת מעמד האישה במדינות המגרב לאחר קבלת העצמאות במחצית השנייה של המאה ה-20 תוכן עניינים
1.        מבוא. 2
2 .        תקופת השלטון הצרפתי 3
א.        תוניסיה וצרפת. 3
ב.        מרוקו וצרפת. 5
ג.         אלג'יריה וצרפת. 8
3 .        מעמד האישה במדינות העצמאיות. 10 א.        מעמד האישה בתוניסיה. 10 ב.        מעמד האישה במרוקו 12
ג.         מעמד האישה באלג'יריה. 14
4 .       סיכום -..16                                                                                                 5.    בבליוגרפיה -17
1 .      מבוא
בעבודתי זו, אבחן את ההתרחשויות אשר סבבו את נושא מעמד האישה במדינות המגרב לאחר קבלת עצמאותן. מטרתי היא להציג את השפעת אופי השלטון במדינות על מעמד האישי אשר הונהג במדינות ויחסי השלטון לנושא.
מדינות המגרב אלו מדינות צפון אפריקה אשר מקובצת יחד תחת מאפיינים גאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים דומים ונקראים מדינות ה"מגרב" (מערבית- מערב. הכוונה למערב אזור אגן הים התיכון). במשך המאות ה-18-19 היו מדינות אלו נתונות לשלטון אירופאי זר כאשר שלוש המדינות בהן אעמיק היו תחת שלטון צרפתי.
אתחיל בהצגת המדינות בתקופת השלטון הצרפתי, בין אם זה שלטון החסות במרוקו ובתוניסיה ובין אם שלטון הקולוניאליזם באלג'יריה. אופי השלטון הצרפתי שהונהג, השפיעו רבות על היחס של מנהיגי המדינות והאוכלוסייה המקומית לנושא מעמד האישה. לאחר סקירה קצרה על המדינות, אפנה לנושא מעמד האישה במדינות לאחר קבלת עצמאותן. אציג את יחסי השלטון לנושא, דעת האוכלוסייה לנושא וכמובן מה היה מקומן ומשקלן של הנשים במאבק על זכויותיהן ועגינתם בחוק.
בחרתי לעשות בנושא זה לאחר קריאה של מספר מקורות אשר הציגו את מעמד הנשים במרוקו ותוניסיה כמתקדם ומודרני (באופן יחסי לאזור הגיאוגרפי והדתי). סקרן אותי לדעת כיצד התגבשו החוקים השונים אשר מיטיבים עם הנשים ומדוע. לאחר קריאה רבה למדתי שבאלג'יריה המצב הינו שונה כמעט לגמרי ועניין אותי לעמוד על הסיבות לשוני בין המדינות אשר כביכול אמורות להיות בעלי מאפיינים תרבותיים זהים.
2.      סיכום מדינות המגרב בהן עסקתי בעבודה זו, צרפת, מרוקו ואלג'יריה, הביעו גישות שונות כלפי נושא מעמד האישה במדינתם. תוניסיה הייתה המדינה הראשונה להיטיב עם הנשים במדינתה, מרוקו החלה בשינוי מודרני כלפיהם מספר שנין אחריה ואלג'יריה לא הראתה שינוי מהותי במהלך השנים לטובת הנשים.
הגישה כלפי מעמד הנשים במדינה הושפעה רבות מאופי השלטון הצרפתי והדבר בולט במיוחד באלג'יריה. שם השלטון הצרפתי היה דורסני ואכזר וקידום מעמד האישה שימש כלי להבסת האוכלוסייה המקומית המסורתית. כך הפך מעמד האישה להיות סממן למערביות האכזרית ממנה סבלו במשך שנים.
על אף שבמרוקו ותוניסיה נראו שינויים חיוביים לטובת מעמד האישה, עלינו לזכור שמעמדן עדיין נמוך באופן משמעותי מהגברים במדינתן (לא רק תרבותית וחברתית אלא גם חוקית). הן תלויות בגברים בחייהן בתחומים רבים (אמנם באופן יותר מתירני מבעבר אך עדיין תלויות), הן מחויבות לקודי לבוש צנועים מקובלים אשר אי קיומם יגרור סנקציות חברתיות שליליות ולעיתים אף חוקיים ואכזריים ועוד.
גורלן נמצא בידי השלטון והאינטרסים אשר עומדים לנגד עיניו, בין אם זה התקרבות למערב אשר יובילו לגישה ליברלית יותר כלפיהן ובין אם זה התרחקות מהמערב והתקרבות לעולם האיסלאם הנוקשה אשר יובילו לגישה מסורתית ונוקשה יותר כלפיהן.
הנשים במדינות אלו עדיין משמשות ככלי להשגת מטרות מדיניות על ידי השלטון, ועלינו לבחון באופן ביקורתי את השינויים וגישות אשר הוצגו בעבודה זו.