אי שוויון ועוני בישראל עבודה סמינריונית מוגשת ע"י אאאא בבבבב  ת.ז. 1111111
לפרופסור פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ יולי
2 016
תוכן העניינים
מבוא. 3
סקירת ספרות.. 4
דיון בשאלות המחקר. 14
מהן הסיבות לאי שוויון ועוני בישראל?. 14
מה עושה הממשלה בעניין אי השוויון והעוני בישראל?. 17
סיכום. 23
ביבליוגרפיה. 26
מבוא
עוני , שהוא ביטוי קיצוני לאי שוויון, היא תופעה חברתית וכלכלית קשה. העוני עלול להביא לחיים מלאי סבל לאדם ולמשפחתו, להשפיע על גידול וחינוך הילדים ולהימשך מדור לדור.
"עוני" הוא מושג מורכב. על פי (2013) Ferreira & Lugo, עוני אינו רק בעיה כלכלית אלא בעיה רב ממדית הכוללת, בריאות לקויה ותוחלת חיים נמוכה, מיעוט השכלה ומיעוט גישה למידע והעדר כח והשפעה.
ממשלות מנסות להילחם בעוני בדרכים שונות אולם לא תמיד בהצלחה. עבודה זאת עוסקת בנושא אי שוויון ועוני בישראל.    שאלות המחקר הן:
מהן הסיבות לאי שוויון ועוני בישראל?
מה עושה הממשלה בעניין אי השוויון והעוני בישראל?
סקירת ספרות קיימים כלים סטטיסטיים שונים למדידת אי השוויון בין בעלי ההכנסות במשק:
א. שיטת העשירונים כדי למדוד את אי השוויון בחלוקת ההכנסות רושמים את הכנסתה של כל משפחה באוכלוסייה.
(כאשר האוכלוסייה גדולה בוחרים מדגם מייצג) את ההכנסות של כל משפחה מסדרים בטור עולה של הכנסות מההכנסה הנמוכה להכנסה הגבוהה . מחלקים טור זה ל -10 קבוצות שוות, כך שבכל קבוצה אותו מספר של משפחות. כל קבוצה תיקרא עשירון  כי היא כוללת 10% מהאוכלוסייה.
עשירון עליון – עשירית מהאוכלוסייה בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר.
עשירון תחתון – עשירית מהאוכלוסייה בעלת ההכנסות הנמוכות ביותר.
מסכמים את  הכנסותיהן  של כל עשירון ועשירון, מחשבים באחוזים את חלקו של כל עשירון מתוך סך ההכנסה של כל המשפחות באוכלוסייה, ומקבלים את התפלגות ההכנסות.
ב. עקומת לורנץ עקומה המתארת בצורה גרפית את אי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק.
לצורך התוויית העקומה משתמשים בשני צירים, על ציר X אחוזים מצטברים של משפחות, על ציר Y אחוזים מצטברים של הכנסות. בעקומה זו שני הצירים שווים כי שניהם מציינים 100.
לו היה קיים שוויון מוחלט בחלוקת ההכנסות שפירושו שכל עשירון מקבל אותו אחוז מההכנסה הלאומית היינו מקבלים קו ששיפועו 45 מעלות הנקרא "קו השוויון המוחלט" כל נקודה לאורך קו זה מציינת ערכים שווים של שני הצירים. לדוגמא 20% מהמשפחות מקבלות
2 0% מסך ההכנסה הלאומית.
כאשר מחברים את הנקודות המייצגות את אחוז ההכנסות המצטברות בקרב העשירונים המצטברים על העקומה מקבלים קשת הנמצאת בין קו השוויון המוחלט לקו אי השוויון המוחלט המכונה "עקומת לורנץ". מידת הקיעור של העקומה מלמדת על מידת אי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק.
ג. מדד ג'יני (GINI) מדד ג'יני, הנגזר מעקומת לורנץ,  בודק את אי-השוויון בחלוקת ההכנסות. ערכי המדד נעים מאפס, המסמן שוויון מוחלט ועד לאחד (או 100%), המסמן אי-שוויון מוחלט. המדד פותח ע"י הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקי קורדו ג'יני, ופורסם במאמרו "Variabilità e mutabilità" (שונות וקביעות) משנת 1912.
למדד ג'יני מספר יתרונות בולטים, ההופכים אותו לכלי מדידה מייצג יותר מאשר מדידת השתנות התמ"ג או ההכנסה הממוצעת כאשר באים לבחון את מידת השוויון בהכנסות. הבולטים בהם הם היותו פשוט וחד-משמעי דיו כדי שניתן יהיה להבינו על נקלה, להשוות את השתנותו במדינה או באזור מסוים לאורך זמן, ובין אזורים ומדינות שונות.
המדד סובל, עם זאת, גם מכמה חולשות בולטות: המדד בוחן את ההכנסה לפני מסים, עובדה שבמדינות רבות גורמת לעיוות חריף בתוצאות. לדוגמה, מדינה שבה יש פער חריף בהכנסות לפני מסים, אך המיסוי בה מדורג אף הוא בחריפות עשויה להניב פערים נמוכים בהרבה בהכנסות אחרי מיסוי. מדד ג'יני בוחן את הכנסותיהם של תושבים, אך מתעלם מהטבות המגולמות באופנים אחרים (לדוגמה, תלושי מזון) או הטבות עקיפות כמו הנחות, פטורים וסובסידיות שונות המתבטאות בצריכה עצמה. חלוקות שונות עד מאוד של הכנסה עשויות להניב מקדם זהה. לדוגמה, מדינה שבה למחצית משקי הבית אין כלל הכנסה ואילו החצי השני מתחלק בהכנסה אופן שוויוני תקבל מקדם של 0.5. כלכלה מקבילה שבה יש שוויון מוחלט בין כל משקי הבית, לבד ממשק בית עשיר הנהנה ממחצית ההכנסה תהיה גם היא עם מקדם של 0.5.