המוסד לבוררות של התאחדות הכדורגל בישראל - 20 עמ' נטו

מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2015
מספר מילים 8646
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

[הקלד את כותרת המסמך] [הקלד את כותרת המשנה של המסמך] [בחר את התאריך] [הקלד את שם החברה] מגיש:
תוכן עניינים
1.        מבוא. 3
2 .        הליך הבוררות בעולם הכדורגל. 5
2 .1.            על הבוררות.. 5
2 .2.             המוסד לבוררות מוסכמת. 6
3 .        הליך הפישור בעולם הכדורגל. 8
3 .1.             על הפשרה. 8
3 .2.             דרכי הפשרה. 8
4 .        הליך הגישור בעולם הכדורגל. 10
4 .1.            על הגישור. 10 5.        מתודולוגיה. 12
6 .        ניתוח. 12
6 .1.             ניתוח ראיון 1. 13
6 .2.            ניתוח ראיון 2. 14
6 .3.            ניתוח ראיון 3. 16
6 .4.            ניתוח ראיון 4. 18
6 .5.            ניתוח כללי 19
7.        דיון ומסקנות.. 20
8 .        ביבליוגרפיה. 23
9.        נספחים. 24
נספח א': ראיון 1, עוז כץ. 24
נספח ב': ראיון 2, לירון הרוש..
5 נספח ג': ראיון 3, בר לוי 26
נספח ד': ראיון 4, ניב פז. 27

1 .     מבוא במדינות רבות ברחבי העולם פועלות קבוצות כדורגל רבות, וכן על מנת לנהל את הקבוצות ואירועי הכדורגל הוקמו גופים וארגונים אשר אמונים על ניהול התחום על כל רבדיו. ממסד זה הוקם בישראל ושמו התאחדות הכדורגל בישראל, וכן הוא מוכר בפיפ"א ומנוהלות תחתיות למעלה ממאה קבוצות כדורגל בישראל. מתוקף תפקידה התאחדות הכדורגל בישראל אמונה על רבדים רבים בתחום הכדורגל, בהם קבוצות כדורגל וכן ליגות כדורגל, ואת זאת מנהלת ממקום מושבה באצטדיון רמת-גן. כיום בראשה של התאחדות הכדורגל בישראל עומד עופר עיני וכן הוא מפקח על קבוצות הכדורגל, הליגות השונות וכן על הליכי החקיקה וההסדרה אשר נוגעים לתחום הכדורגל אל מול הגופים והרשויות הממשלתיות בישראל. לא רק זאת, אלא שהתאחדות הכדורגל בישראל היא זו שמוסמכת לפרסם פרסומים רשמיים בהתייחס לתחומים עליהם היא אמונה, וכן היא זו שמתקננת את חוקי המשחקים, אחראית על רישוי מועדונים, הסמכת שופטים, וכן בהתאם לכל אלו היא גם כפופה לועדת ביקורת וכן מבקר המדינה. חשיבותם של ועדת הביקורת ומבקר המדינה נובעת לא רק מהצורך בפיקוח על התהליכים העסקיים והפיננסיים אשר מתרחשים בהתאחדות הכדורגל אלא גם מכורח העובדה שמתקיימת תחת התאחדות זו מערכת משפטית ענפה. מערכת משפטית זו מורכבת בראשה נשיאות בית הדין העליון של ההתאחדות, כאשר במקביל פועל היועץ המשפטי. תחת נשיאות בית הדין העליון פועל בית הדין העליון, תחתיו פועל בית הדין המשמעתי ותחתיו פועל המוסד לבוררות. המוסד לבוררות הוקם בשנת 1988 בכדי להעניק מענה בסוגיות אזרחיות-כלכליות בהתייחס לכדורגלנים וכן הסובבים אותם. מוסד הבוררות נולד בכדי להעניק מענה לצרכים האקוטיים של הפרטים אשר פועלים בתחום הכדורגל כמסגרת שיפוטית ייחודית אשר מוסמכת לשפוט ולפסוק על פי התקנונים.  החלטת המוסד לבוררות נמסרת בכתב וכן מחייבת את הצדדים המעורבים גם באי הסכמתם לפסיקה, אלא אם הגישו ערעור תחת התנאים הנדרשים.
מאידך, במידה והצדדים המעורבים לא הגישו ערעור וכן אינם מקיימים את פסק הדין הרי שהדבר גורר העמדה בפני בית הדין המשמעתי וכן העברת יישום פסק הדין לערכאות גבוהות יותר בהתאחדות הכדורגל. לפיכך ארצה לחקור בעבודה זו את פועלו של המוסד לבוררות כמוסד אלטרנטיבי אשר מאפשר לפרטים בתחום הכדורגל ליישב סכסוכים . לפיכך במהלכה של עבודה זו אסקור את מהותו של היישוב האלטרנטיבי בבחינת הליך הבוררות בהליך הכדורגל, וכמו כן ייבחנו הליכים אחרים כדוגמת פישור וגישור. כלל ההליכים הללו ייחקרו לעומק בהתייחס למהותם והתנהלותם, וכן הם ייבדקו בהשלכתם על תחום הכדורגל. מוסד הבוררות מהווה מוסד משמעותי בבחינת מעמדו ויכולותיו כיום ולפיכך שאלת המחקר תהא:
כיצד נתפס המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בישראל בהיותו אמצעי שיפוט אלטרנטיבי?
שאלת מחקר זו תיבחן באמצעות שאלוני עומק אשר יחולקו לארבעה גורמים בעולם הכדורגל אשר פנו למוסד הבוררות בעבור יישוב סכסוכים, וכן מן הראיונות הללו ייגזרו התמות המרכזיות אשר יאפשרו להבין ולנתח את מעמדו של מוסד הבוררות בתחום הכדורגל בהשוואה אל מערכת המשפט הפורמאלי. עבודה זו תאפשר לשפוך אור רב על יעילותם של אמצעי שיפוט אלטרנטיביים, שכן תופעה זו הינה רווחה יותר ויותר בשנים האחרונות ולפיכך יש לאמוד את יעילותה.