העבודה עוסקת בביולוגיה של התא:  תאים איקריוטיים, תאים פרוקריוטים, ממברנות התא, פוטוסינתזה, מיטוכנודריה, צומתי מעבר, מערכות בקרה תאיות, ריכוז יוני סידן, ציטופלסמה, עליית טמפרטורה, ממברנות חיידקים, חומצות שומן רוויות, חומצות שומן לא רוויות, ניסויים, אנזימים, חישובי אנרגיה חופשית, חימצון חיזור, ATP ועוד. עבודת הגשה ממ"ן 11  בקורס התא: מבנה ופעילות 20452.
הוכנה ע"י סטודנטית לתואר ראשון במדעי החיים, האוניברסיטה הפתוחה- בעלת בגרות 5
יח"ל בכימיה. ציון הממ"ן 100.
ממ"ן 11- התא: מבנה ופעילות שאלה מספר 1
א. החוקרים שיערו שלתאים האיקריוטים ותאים הפרוקריוטים יש את אותו אב קדמון ושהאברונים הקיימים בתא האיקריוטי הם למעשה תאים פרוקריוטיים אשר נבלעו במהלך האבולוציה. השערה זו עלתה אצל החוקרים בעקבות ההרכב הגנטי הדומה בין התא האיקריוטי לתא הפרוקריוטי. העובדה שלמיטוכונדריה ולפלסטידות יש מערכת גנטית המתבססת על DNA מוכיחה השערה זו.
ב. התכונות הבסיסיות שכנראה ואפשרו את התפתחות התא האוקריוט הראשון- אבי האיקריוטים הן: התא האוקריוט היה חייב להיות גדול בהרבה מאבותיו (כי אחרת הוא לא היה מסוגל לבלוע אותם) וכמו כן, האוקריוט היה חייב להיות תא מחוסר דופן (אחרת הבליעה לא הייתה אפשרית).
ג. גרעין התא התפתח בעקבות התכנסות וריכוז של חלקים פנימיים של ממברנת התא, אליהם היו קשורים מולקולות DNA ומגנוני הרפלקציה שלהם.
ד. לאחר הופעת תהליך הפוטוסינתזה, חלה פליטה של חמצן ונוצרה אטמוספרה על פני כדור הארץ. הסביבה החדשה הפכה להיות חמצנית והייתה רעילה לרוב התאים שחיו באותה התקופה. לכן, בתקופה זו שרדו רק תאים מעטים שהיו מסוגלים לנצל את החמצן ליצירת אנרגיה.  תאים אלה הם התאים המכילים מיטוכונדריה, כאשר התאים שלא היו מסוגלים לנצל את החמצן לא שרדו ולכן לא ניתן למצוא אותם היום. שאלה מספר 2
א. צומתי מעבר הן תעלות דקיקות, המקשרות בין תאים סמוכים ומאפשרות מעבר של יונים ושל מולקולות קטנות (שמסתן עד 1200 דלטון) מציטופלסמה של תא אחד לציטופלסמה של תא סמוך לו. צומתי מעבר הם אזורים בממברנת התאים שיוצרים מגע עם תאים סמוכים ודרכן מתקיימת תקשורת, כאשר מולקולות קטנות ויונים עוברים מתא אחד לתא סמוך. אזור הצומת הוא איזור באורך כמה מאות ננמוטר שבו מצטמצם המרחק בין הממברנות של התאים הסמוכים…