עבודה סמינריונית בנושא: משטר החקירות של השב"כ בפעילי טרור והלימתו עם שלטון החוק בישראל אלו ערכים חוקיים דמוקרטיים וזכויות אדם נפגעו בעת החקירות בהן נקט השב"כ אל מול החשודים בפעילות טרור (בשנים 1967 ועד היום)? והאם חלו שינויים במהלך השנים הנבחנות, בעקבות הביקורת הציבורית והחוקית?
                    תוכן עניינים:
מבוא
2
פרק ראשון- טרור, דמוקרטיה וזכויות אדם
3 -14
1 .      טרור; הגדרה
3 -5
2 .      התמודדות העולם המערבי עם טרור 5-11
3 .      דמוקרטיה, טרור וזכויות אדם
1 1-14
פרק שני- השב"כ ומשטר החקירות של השב"כ
1 5-24
1 .      חקירה ככלי מודיעיני
1 5-17
2 .      עינויים
1 7-19
3 .      שיטות החקירה של השב"כ
1 9-24
פרק שלישי- תהליך השינוי במשטר חקירות השב"כ, מקרי בוחן
2 5-33
1 .      פרשת עיזאת נאפסו
2 5-26
2 .      פרשת קו 300
2 6-27
3 .      ועדת לנדוי
2 7-28
4 .      בג"ץ 5100/94
2 8-30 5.      חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002
3 0-31
דיון ומסקנות
3 4-37
ביבליוגרפיה
3 8-42
מבוא
עבודה זו עוסקת בנושא משטר החקירות של השב"כ בפעילי טרור והלימתו עם שלטון החוק בישראל. במסגרת העבודה אדון בקשת הנושאים והמושגים הנוגעים לנושא זה, החל מניסיון להגדיר מהו טרור, דרך היות ארגון השב"כ כלי ישראלי להתמודדות עם טרור וכלה באמצעים בהם משתמש השב"כ בחקירותיו למטרות ביטחון פנים, הגנה מהטרור. נושא זה, אשר מהווה נושא דיון ציבורי, פוליטי, לאומי ובינלאומי כאחד מעלה תהיות רבות ודילמות מוסריות רבות בכל הקשור להתנגשות דרכי ההתמודדות של מדינות דמוקרטיות, עם הלך הרוח המצופה מאותן המדינות לשמירה על זכויות האדם כערך חשוב במעלה הראשונה.
במסגרת העבודה אנסה לענות על שאלת המחקר: אלו ערכים חוקיים דמוקרטיים וזכויות אדם נפגעו בעת החקירות בהן נקט השב"כ אל מול החשודים בפעילות טרור (בשנים 1967
ועד היום)? והאם חלו שינויים במהלך השנים הנבחנות, בעקבות הביקורת הציבורית והחוקית?
המענה על שאלה זו יבוצע תוך הנחת התשתית התיאורטית הנדרשת, בפרקים הראשונים של העבודה, וכן ניתוח חמישה מקרי בוחן הנוגעים לשב"כ ודרכי החקירה בשב"כ, באמצעותם אבחן את ההתנגשות המתקיימת בין חקירות השב"כ ובין זכויות האדם, תוך ניסיון להצביע על תהליכי ומגמות שינוי בארגון השב"כ- בעקבות אותם מקרי הבוחן.
מקרי הבוחן שנבחרו לצורכי עבודה זו, משקפים את התנהלות השב"כ והסדרתו בתחומי הפסיקה והחקיקה, לאורך שלושה עשורים. כמו כן, מדובר על מקרים בהם מחד, נחשפים מחדלים התנהגותיים של השב"כ וארגוניים של השב"כ, ומאידך מקרי בוחן אשר עוסקים בחקיקה ובניסיון להתמודד עם מציאות לאומית-ביטחונית בעייתית של מדינת ישראל ומחויבות דמוקרטית ובינלאומית לשמירה על זכויות אדם.
הפרק הראשון- טרור, דמוקרטיה וזכויות אדם, יהווה תשתית של מונחי יסוד להבנת עולם התוכן בו עוסקת העבודה. בפרק אעסוק בשאלת הגדרת הטרור בעולם ובישראל, דרכי ההתמודדות עם הטרור של העולם המערבי ובפרט של ישראל. כמו כן, יעסוק הפרק בתחום זכויות האדם ולמעשה הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות אדם במדינות הנדרשות לשמור גם על זכויות אלו וגם על ביטחונן בצל התמודדות עם טרור.
הפרק השני-  השב"כ ומשטר החקירות של השב"כ, יעסוק בארגון השב"כ והתנהלותו הכללית לאורך השנים, וכן בשיטות החקירה המיוחסות לו לאורך שנות קיומו. הפרק בעיקרו יתבסס על דו"חות ועדויות בנושא אמצעי חקירה בשב"כ, שכן הנושא חסוי ואינו שקוף לציבור.
הפרק השלישי- תהליך השינוי במשטר חקירות השב"כ, מקרי בוחן מורכב מתיאורם של חמישה מקרי בוחן: פרשת עיזאת נאפסו, פרשת קו 300, ועידת לנדוי, בג"ץ העינויים וחוק השב"כ. לאחר תיאור המקרים עצמם, אתחקה אחר תהליכי השינוי אשר הביאו עימם מקרים אלו, אם אכן ניתן להצביע על תהליכים כאלו.
הפרק הרביעי- דיון ומסקנות, יעסוק באינטגרציה של כל תוכן העבודה וכן ניסיון להסיק מסקנות בנוגע לשאלת המחקר. יתר על כן, אביע בקצרה גם את דעתי האישית בנושא במסגרת פרק זה.