עבודה שהוגשה בקורס פסיכולוגיה, בה הסטודנט התבקש להעלות דילמות מ"השדה".
עבודה זו דנה בדילמה / סוגיה כיצד על מטפל לסיים טיפול בפציינט.
מובאת דוגמה אישית המתארת קושי בסיום טיפול הן מצד המטופל והן מצד המטפל, ניתוח הסוגיה ודרכים להתמודדות המסתמכים על מקורות פסיכולוגיים שונים.
תוכן העניינים
הצגת הסוגיה …עמוד
2 מדוע דווקא סוגיה זו? -..עמוד
3 ניתוח סוגיית "סיום טיפול" .עמוד
4 הצגת הסוגיה:
לפני כשנה וחצי טיפלתי בפציינטית הסובלת מאלרגיה קשה לאבק ובעיות שינה באמצעות קינסיולוגיה (שיטת טיפול הוליסטית שמטרתה להגיע עם המטופל לשורש הבעיה ולנטרל חסימות ע"י שיחות, דמיון מודרך וירידה בגיל, תוך כדי קבלת משוב מהגוף (=תת המודע) באמצעות בדיקה מיוחדת של טונוס השרירים של המטופל).
לאחר כ- 4 חודשי טיפול, נראה שיש תוצאות: מע' החיסון של המטופלת התחזקה, התגובה האלרגית ירדה משמעותית והיא העידה שהיא ישנה טוב בלילה.
איששתי את השיפור בהרגשתה ע"י בדיקות טונוס השרירים, ואכן ניכר שהטיפול הצליח. יש לציין שהמטופלת התמידה ושיתפה פעולה בטיפול, לא ביטלה שום פגישה ותמיד הגיעה בזמן, עד ש… בישרתי כי השגנו את מטרות הטיפול ועלינו לסיימו בקרוב (ייעדתי לה עוד 2 פגישות סיכום).
מאז המטופלת השתנתה לגמרי: היא הסתגרה (יחסית לפתיחות שהפגינה במהלך הטיפול), וטענה ששוב החלה לסבול מהבעיות שטיפלנו בהן.
זיהיתי קושי מבחינתה לסיים את הטיפול וניסיתי לדבר איתה על כך, אך היא הכחישה, התחמקה ושינתה נושא.
לא רציתי לאכזבה, והמשכנו את הטיפול לחודשיים נוספים, כשבזמן הזה הרגשתי שזה סתם נמרח ולא מוביל לשום מקום. עד שמכורח הנסיבות נאלצתי לסיים את המפגשים, עקב מעבר לתפקיד טובעני יותר. ידעתי שהמטופלת לא תקבל את זה, ודאגתי להפנותה לקולגה שלי, כדי שלא תרגיש שנטשתי אותה חלילה…
***העבודה בפונט אריאל 14 – נא לשים לב לספירת מילים