תפיסת העולם ללא היגיון – תקציר הפילוסוף הגרמני הנודע ארתור שופנהאואר מפריד בין תפיסת המדע לתפיסה האסתטית, זאת מכיוון שיצירתו של האמן חפה מיחסים רציונליים כלשהם.
כך, את גאונותו של היוצר לא ניתן ללמד, ולפיכך שימוש במושגים – שהם רציונליים במהותם – כדי להסביר את האמנות, הוא חסר ערך כמעט. מכאן שהאמנות היא אי-רציונלית וכן מנוגדת לתפיסת המדע.
המכלול הרחב של צורות לוגיות מבוסס על כללים רציונליים שונים המחייבים דיוקים. כל תפיסה המבוססת על טהרת השכל מבהירה, ממילא, את מה שכבר נתון במושגים הרציונליים ולכן אינה מחדשת דבר. לעומת זאת, תפיסה אסתטית שאינה רציונלית נחשבת למחדשת וליצירתית. כך נדבר על חוסר המשמעות של החישוב המתמטי מפני שיש לו ערך מעשי ושימושי בלבד בחיי היום-יום שלנו.
שופנהאואר הפחית מהחשיבות של המדע הרציונלי והאמין כי תפיסת האמנות, הנחשבת לאי-רציונלית ושאינה ניתנת לביאור שכלי, עולה על תפיסת המדע השימושי שאף נחשב ללא מדויק לחלוטין.
כך הכרה שכולה אי-רציונלית ולא שכלית נחשבת לסוג ההכרתי הגבוה ביותר שביכולת האדם לשאוף ולהשיג.
ההיגיון האנושי הוא מוגבל וחלש לנוכח עוצמת רגשות האדם.