פסיכולוגיה חברתית הגדרה פורמאלית של פסיכולוגיה חברתית: תחום המשתדל להבין את טיבעה וסיבותיה של התנהגות וחשיבה אינדיבידואלית במצבים חברתיים.
פסיכולוגיה חברתית מתמקדת בהתנהגות היחיד במצבים חברתיים ובסוציולוגיה בהתנהגות קבוצות מול קבוצות.
גם בפסיכולוגיה חברתית וגם בסוציולוגיה מתעסקים בנושא תוקפנות. הסוציולוגים בוחנים גורמים סביבתיים המשפיעים על יצר התוקפנות כמו: עוני, פשע ועוד, לעומת זאת הפסיכולוגיה החברתית בוחנת תכונות פנימיות המשפיעות על יצר התוקפנות כמו תסכול, אכזבה, כעס ועוד.
·         מהי פסיכולוגיה חברתית: גם בפסיכולוגיה רגילה וגם בפסיכולוגיה חברתית בוחנים את ההשפעות של היחד על הקבוצה ולהיפך.
המיוחד בפסיכולוגיה חברתית הוא השפעת הקבוצה על היחיד בלבד! ·         מדוע לומדים פסיכולוגיה חברתית: להבדיל מיחסים בינאישיים, ההתנהגות בתוך החברה היא שונה יותר מהתנהגות בין יחידים.
אדם מתנהג באופן שונה כשהוא לבד ולעומת זאת מתנהג אחרת כשהוא בקבוצה.
הקבוצה משפיעה על התנהגות היחיד ומעצבת אותה.
·         האם לקבוצה של אנשים יש באמת כח להשפיע על התנהגות של יחיד:
חד משמעית כן! ישנן שתי גישות שונות למושג "הגיון פשוט" שיכולות להסביר התנהגות של אדם בקבוצה:
1. טענה אחת טוענת "רחוק מהעין רחוק מהלב", משמע מה שלא רואים לא משפיע, מתרגלים לדברים שנעלמים.
2. טענה שנייה טוענת "היעדרות ממושכת גורמת ללב להתגעגע".
שתי הגישות הפוכות לאותו מושג, אין טענה אחת נכונה.
שתי הטענות יכולות להתקיים אחת עם השנייה בתנאים מסוימים.
ביחסים בינאישיים, הטענות הללו חשובות וישפיעו על האדם ועל התנהגותו, אך כשמדובר בקבוצה האדם לומד לנתב את התנהגותו בהתאם לאחת הטענות.
התיאוריה של הפסיכולוגיה החברתית מאגדת בתוכה את כל הגישות והממצאים.
בעקבות התיאוריה החברתית אנו יכולים לנבא התנהגות חברתית.
דוגמאות לשאלות חברתיות:
v     איך יודעים שאדם משקר?
v     האם אנו מקשיבים יותר לאינפורמציה שעקבית לדעות שלנו או שאנו מקשיבים לאינפורמציה שנוגדת את הדעות שלנו?
v     האם העמדות שלנו יכולות להשתנות על סמך גירויים שאנו לא ערים להם?
v     למה חלק מהאנשים מעריכים את עצמם בצורה חיובית וחלק באופן שלילי?
v     האם קבוצה מקבלת החלטות טובות יותר מהיחיד?
אין תשובות סטנדרטיות לשאלות אלו, התשובה שלהן מותאמת לסיטואציה המדוברת.
קיימים 5 גורמים בסיסים המשפיעים על התנהגות האדם בחברה:
1.      פעולות ותכונות של אנשים אחרים: בני אדם מושפעים לעיתים מהתנהגויות ואמירות של אנשים אחרים.
2.      איך אנשים חושבים – חשיבה או קוגניציה: כיצד תהליכים קוגניטיבים בסיסים משפיעים על התנהגות האדם בחברה.
3.      גורמים אקולוגיים/ סביבתיים: השפעה של הסביבה הפיזית על התנהגות האדם לדוגמא: טמפרטורה, צפיפות.
4.      הקונטקסט התרבותי: כיצד תרבות של אדם משפיעה על התנהגות האדם בחברה 5.      גורמים ביולוגיים: כל הגורמים הפיזיים של האדם כגול תורשה, גנטיקה, משפיעים על התנהגות האדם.
דוגמאות:
–          פעולות של אנשים:
כשעומדים בתור ומישהו עומד ממש קרוב, נוצרת תגובה של האדם שאליו עומדים קרוב מדי.
–          תהליכים קוגניטיבים: כאשר קובעים פגישה עם מישהו והוא מאחר או לא מגיע באופן עקבי (מספר פעמים) וממציא תירוצים שונים להיעדרות או לאיחור, נוצרת תגובה של כעס, פקפוק וחוסר אמון.
–          גורמים אקולוגיים: כל רכב חייב מזגן מכיוון שככל שהטמפרטורה יותר גבוהה ברכב ככה הנהג יהיה עצבני יותר ויגיב בקיצוניות לאירועים בכביש.
–          גורמים תרבותיים: רגש, אדם אמפתי מול אדם ללא יכולת אמפתיה, שינויים אלה יכולים להיות תלויי תרבות (למשל אצל הגרמנים לא נהוג להפגין אמפתיות לעומת האמריקאים).
–          גורמים ביולוגיים: מגדר, אחת הטענות לדרך בה אישה נמשכת לגבר מסויים היא הצורך בגבר שיוכל לשמור על הצאצאים שלה (גישה אבולוציונית).
תפיסה חברתית קיימות מספר שיטות להבנת האחר:
1.      תקשורת לא מילולית NON VERBAL COMMUNICATIN:
תקשורת ללא שימוש במילים, בעיקר שפת גוף והבעות פנים.
2.      ייחוס ATTRIBUTION: הצורך האנושי להסביר מדוע תופעה מתרחשת
3 .      רושם: תהליך בו אנו משתדלים לדעת ולהבין את התנהגותם של אנשים אחרים.
קיימים שני סוגים: יצירת רושם וניהול רושם.
תקשורת לא מילולית: תקשורת בין אנשים שלא מערבת את התוכן של השפה המדוברת אך מסתמכת על השפה הלא מדוברת של הבעות פנים, קשר עין ושפת גוף.
בדרך זו ניתן להבין מצבי רוח, רגשות, מוזות, קשר עין. מדובר בתוספת למלל שמחזק את המסר שהאדם מנסה להעביר.
א. הבעות פנים: שמחה, פחד, כעס, עצב, הפתעה, סלידה. הבעות פנים בסיסית משקפות את הרגש באותה צורה בכל העולם.
חוקי תצוגה: כאשר אנשים שונים חשים את אותו רגש ומביעים אותו בדרכים שונות.
חוקים אלו הם תלויי תרבות.
ב. קשר עין: מדובר בתקשורת ללא דיבור, חלק מהאינפורמציה שעליה מבוססות תגובות.
קשר עין הוא מאוד דינמי, יכול להיות מצב שבו אנשים לא ממוקדים ומבטם סט לצדדים כל הזמן ויש אנשים שממוקדים יותר מדי ומדובר בבעיה בשני המצבים.
ä     לנעוץ מבט GAZING: קשור לאינטראקציה וחיבה. משתנה בהתאם לפעולות שעושה האדם בו נועצים מבט.
ä     לבהות STARING: קשור לאיום ואי נוחות של האדם בו בוהים. בהייה לא קשורה לפעולות האדם בו בוהים.
ä     מניעת קשר עין: מצב בו במהלך שיחה האדם איתו משוחחים נמנע מליצור קשר עין. יכול להיות קשור לרגשות כמו בושה, מבוכה.
ä     מחוות GESTURES: תנועות גוף שמפרשות רצון מסויים למשל תינוקות מסמנים בידיים כשהם רוצים שמישהו יתקרב אליהם, סימון לייק עם האגודל כלפי מעלה (פרגון).
מחוות גוף באות כדי להדגיש דברים מסוימים במהלך דיבור.
למשל: קריינים בחדשות לא משתמשים במחוות גוף מכיוון שקריים נדרש לאובייקטיביות.
– תנועות כגון גירוד ראש, שפשוף ידיים, נגיעות בפנים ועוד, מצביעים על התעוררות רגש.
יש תנועות גדולות ובולטות ותנועות קטנות ועדינות יותר.
תנועות חדות למשל מעידות על כעס ותסכול ותנועות רחבות ומעגליות מעידות על רגש חיובי.
אצל תינוקות יש רק תנועות חדות מכיוון בגלל חוסר היכולת שלהם לפרש את המסר של התנועות שלהם.
– כשחיים בתרבות בה המגע הוא מקובל, התוצאות של המגע יהיו חיוביות ומצביעות על חברותיות.
– בתרבויות בהן המגע אסור התגובות יהיו שליליות – המצב האידיאלי הוא תוצאה ניטראלית (לא תגובה שלילית ולא תגובה חיובית).
– התוצאות של המגע תלויות גם במודל הקוגניטיבי של האדם שנוגעים בו למשל: כשאדם מעוניין במישהי אך היא לא מודעת לכך, ברגע שהוא יגע בה היא תגיב בהלם וכעס.
תופעה זו ייחודית למגע, כאשר הפירוש למגע מנוגד לציפיות של שני הצדדים.
תקשורת לא מילולית – המשך הדרך להביע רגש כשאין מילים היא בעזרת תקשורת לא מילולית, שפת גוף.
הדעה הכללית טוענת שככל שמביעים יותר רגשות זה מצביע על אי יציבות פסיכולוגית.
יציבות פסיכולוגית מאופיינת במידה נמוכה מאוד של אמביוולנטיות (סתירת רגשות).
יש קשר בין הבעת רגשות להצלחה אישית למשל: רופאים שהביעו יותר רגשות כלפי המטופלים שלהם נתפסו בעיניהם כיותר מוצלחים.
שקר DETENTION OF DECEPTION: איך לגלות שקר.
התקשורת הלא מילולית היא המפתח לגילוי רמאות או שקר.
למשל קשר עין ממוקד מדי מעורר חשד או להיפך, מחוות גוף, תנוחת עמידה או ישיבה.
ככל שהסתירות בין התקשורת המילולית לתקשורת לא מילולית יותר גבוהות כך עולה הסבירות שמדובר בשקר.
– מיקרו הבעות MICROEXPRESSIONS: מדובר בעיוותים קטנים המופיעים במהלך שיחה.
ככל שמופיעים יותר עיוותים קטנים עולה הסבירות שמדובר בשקר או ברמאות – פערים בין הערוצים השונים INTERCHANNEL DISCREPANCIS:
מדובר בפערים בין כל ערוצי התקשורת של   האדם (דיבור, גוף, מבט-).
למשל כשאדם מדבר בנוח ועושה תנועות גוף חדות ופתאומיות – פרא שפה PARA LANGUAGE: כל דבר שנמצא מחוץ להגדרות של השפה כגון עצירה באמצע משפט על מנת שמישהו אחר ימשיך (גיל שרוני), תיקונים באמצע המשפט, טון דיבור.
המימדים של השפה שלא קשורים למלל.
מימדים נוספים בקשר עין:
– מצמוצי עיניים: לוקח מספר רגעים להבין אם מדובר בבעיה רפואית כמו אנשים הסובלים מאלרגיה, אנשים שסובלים מ"טיקים", לעומת אנשים שעושים זאת בזמם שקר.
– אישון: האישון מתרחב כאשר האדם מתרגש.
– הבעות פנים מוגזמות EXAGERATED EXPRASSION: שמביעים תגובות קיצוניות במצבים רגילים.
כל אחד מהפרמטרים לבדו לא יכול להצביע על שקר.
שילוב של הפרמטרים ביחד, הסיכוי שמדובר בשקר גדל ייחוס סיבתיות ייחוס סיבה לתופעה מסויימת הצורך בייחוס סיבתיות עוזר לאדם לתכנן את המשך חייו, עוזר במחשבות ושאיפות ייחוס סיבתיות הוא תהליך בו אנו מנסים להסביר ולהבין את התנהגות האחר.
לעיתים ייחוס סיבתיות הוא תהליך שעוזר לנו להבין את ההתנהגות שלנו.
–