שאלה 1:
בימים שלאחר מלחה"ע השנייה נוצרו שני קטבים כשבכל צד מעצמה מובילה בעולם, בקוטב המערבי ארה"ב ובקוטב המזרחי בריה"מ. בתקופה שלאחריי המלחמה התקיימה המלחמה הקרה (מאחר ולא התקיימה ביניהן לחימה חמושה, לפחות לא ישירה וגלויה) בין שני קטבים אלה כשהן מספחות אליהן מדינות נתמכות והעולם כולו הופך לזירה את גדולה בה השחקנים הם המדינות. לאחר נפילת בריה"מ נפתח הצוער הכלכלי למדינות המזרח וחל שינוי משמעותי במאזן הכוחות הגאו-פוליטי  ובכלכלה העולמית בפרט, כשאת התהליך מובילה ארה"ב ברעיון הקפיטליזם  ויחד אתה האיחוד האירופי .
גלובליזציה: תהליך כלל עולמי של שינוי בתפיסה, חשיבה ורפורמות חדשות בתחומי הפוליטיקה, החברה, התרבות והכלכלה. תהליך זה הופך את הגלובוס לשוק עולמי אחד גדול.
התהליכים שהובילו לגלובליזציה הם התקדמות הטכנולוגיה, מהפכת התקשורת והטלקומוניקציה, ופיתוח התשתיות- כל אלה הפכו את העולם לנגיש וזמין יותר משהיה בעבר.
אופן שליחת וקבלת המידע, הנגישות והחשיפה אליו גרמו לטשטוש הגבולות הלאומיים של המדינות והביאו לקידום והובלת אינטרסים במישורים כלכליים ורווחיים, אם בידי מדינות, חברות פרטיות או יחידים. הגלובליזציה שינתה את חוקי המשחק בין המדינות בהיבט הניהול המדיני ובעיקר הכלכלי.
אם בעבר אימפריות שאפו להעצים את עצמן באמצעות קולוניאליזם והרחבת גבולות טריטוריאליים, במאה ה20 המעצמות המובילות, ארה"ב והאיחוד האירופי, מבינות שאת עוצמתן ישיגו בעיקר באמצעות מינוף כלכלתן בממדים גלובליים, לשם כך ירחיבו את הרעיון הקפיטליסטי , יישמו שוק סחר חופשי בין מדינות ויקימו את קרן המטבע העולמית.
מסחר התקיים בעולם עוד מימי קדם , אך תהליך הגלובליזציה שנוצר כפועל יוצא של תהליכי הקדמה…
שאלה 2: בהמשך לשאלה אחת, האם המסקנות יהיו זהות או שונות במקרה של מדינות הדרום?
רבות ממדינות הדרום מאשימות את מדינות הצפון בתקופה הקולוניאלית שלהם, במצבם המחפיר בו הם מצויים היום. הן אינן נכללות עם מדינות הצפון (העולם הראשון) מאחר והן נחלשות ושייכות לקבוצת המדינות הנקראת שאר העולם.
בעקבות התערבות האדם הלבן במדינות אלו, החדרת רעיונות וצורות שלטון שפגעו במבנים החבריים והמסורתיים של החברות בהן כפי שהתקיימו בעבר, עד היום הן סובלות מעוני ומלחמות.
בעוד שמדינות הצפון נהנות מיחסי שלום, עושר ודמוקרטיה. מדינות הצפון שומרות את כספן אצלן בעוד שאת ייצור הסחורות והמוצרים מפזרים במקומות שונים בעולם על פי צרכיהם הכלכליים וניצול המשאבים הקיימים בדרום.
כך יוצא מצב שהמדינות בדרום מפגרות ונשארות מאחור וקשה להן לצמצם את הפער עם מדינות הצפון.
מפעלים ותאגידים לא סתם בוחרים במדינות הדרום כמקום להשקיע את מפעליהם- בדרום לרוב אין פיקוח על זיהום אויר והשלכת פסולת רעילה, אם בכלל קיימים חוקים האוכפים זאת או קיים ידע בעניין. בעקבות זאת ימותו רבים מתושבי הדרום ממחלות וזיהומים.
אין בירוקרטיה וקשיים-
שאלה 3:
באיזה מידה את מסכימה עם הטענה שלנוכח עליית ה"פוליטיקה הנמוכה" בראש הסדר העולמי , יש להסיט את הדגש מעיסוק בביטחון הלאומי לעיסוק בביטחון בינלאומי. האם הדבר אפשרי?
לדעתי טענה זו אינה נכונה מאחר והזנחת העיסוק בביטחון הלאומי של כל מדינה יסכן ואף יפגע בניהולה התקין בטווח הארוך.
עם צמיחת ארגוני הטרור הפונדמנטליסטים בעולם בקריאתם להשמיד מדינות ותרבויות, בעיקר את המערביות (כופרים), ועם ההגירה המסיבית עקב התהליכים בעולם (הזדמנויות/ עבודה/ הישרדות) מביאה את לאומיות המדינות לידי סכנה דמוגרפית בשטחה ולסכנה ממשית בהחדרת מפגעים.
מדינות כיום חייבות לחזק את הביטחון הלאומי שלהן, בגלל אותם איומים המהווים לה סכנה.
היא צריכה להשקיע יצירת כוח הרתעתי באמצעות…
שאלה 4:
הגירה:
מעבר של אוכלוסייה, קבוצות או בודדים, ממקומם הטבעי למקום אחר עקב שלשל סיבות- מלחמות, רדיפות דת/ פוליטיות, שאיפות להצליח, עוני, הרפתקנות, שיפור תנאי מחייה וכו'.
תנועת המעבר ממקום למקום יכולה להתבצע בתוך המדינה- מהכפר אל העיר, יכולה להתבצע ממדינה למדינה וגם מיבשת ליבשת אחרת-