צמיחת המדינות החדשות באפריקה בדוק

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2016
מספר מילים 2405

תקציר העבודה

מטלה 11 מטלה מעולה. יש מקום לשיפור מבחינת כתיבת ההשוואות. ציון סופי: 100.
רקע כללי:
התעניינות יבשת אירופה ביבשת אפריקה החלה עוד בימי המאה ה-15 בסחר הטראנס אטלנטי עוקף סהרה שקיימו הפורטוגלים בחופיה הצפון מערביים  של היבשת, בעקבותיהם הגיעו הסוחרים ההולנדים, בריטים, דנים וצרפתים .מהמאה ה-17 עניין הסחר באפריקה התמקד בסחר בעבדים אותם ייבאו ליבשת אירופה ככוח אדם זול וזמין, לייעול והגברת התוצרת במהפכה התעשייתית .
מהמאה ה-19, עם איסור הסחר בעבדים עליו הכריזה בריטניה, החלה חדירה מאסיבית לעומקה של אפריקה למטרת גילוי הפוטנציאל הכלכלי העיקרי שלה בגילוי אוצרות הטבע, התוצרת המקומית ושיטות המקומיים להפקת משאביה החומריים הנחוצים להרחבת השווקים באירופה. דבר שהביא לנוכחות והתערבות אירופאית מוגברת באפריקה, וכל זאת בטענה שהם מביאים עמם חוק וסדר, הפצת תרבות ומוסר אירופאי לטובת האפריקאים.
מהרבע האחרון של המאה ה-19, אפריקה הייתה מקור תחרות למעצמות ומדינות כמו בלגיה, אנגליה, צרפת, גרמניה ואיטליה. שמלבד הפוטנציאל  הכלכלי הטמון בה, היוותה גם כמניע אסטרטגי ופוליטי כבד משקל – ההתעסקות ביבשת אפריקה הפנתה את המתח ששרר בין המעצמות מאירופה לאפריקה ובכך סיכלו התלקחות מלחמה נוספת על יבשת אירופה, תעלת סואץ וכף התקווה הטובה המהווים שליטה אסטרטגית ודרכי מסחר חשובים בין יבשות, מאבקי יוקרה לאומית בתקופת התעוררות לאומית בקרה מדינות אירופאיות.
לכל אותן המדינות אותה חשיבה תרבותית- חברתית, הם ראו עצמם כשליחים של תרבות- "שליחות מתרבתת". הם ראו בשליחות זו כחובתם להפיץ לשחורים האפריקאים, הנחותים תרבותית לתפיסתם, תרבות אירופאית נאורה ועליונה. גישה זו היוותה אידיאולוגיה  משותפת למניעי הכיבוש, שהיו משותפים לכלל המדינות האירופאיות שחלשו על אפריקה. צרפת, למשל, ראתה לנגד עיניה את מטרתה להרחיב וליישם את הפרנקיות מחוץ לתחומיה ובכך להפיץ את שפתה ותרבותה, שלפי תפיסתם הייתה לעליונה והמשובחת מבין שאר התרבויות האחרות. כך שאפה להטמיע את תרבותה באפריקה.
הפעילות להשגת האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של כל מדינה הביאו לאיום על מאזן הכוחות של המעצמות האירופאיות ביבשת, דבר שהוביל להתכנסותן בוועידת ברלין ב 1884, שם נועדו נציגים מארה"ב ו14 מדינות אירופאיות לדיון בחלוקתה של אירופה בין-
שאלה 2:
במבחן המציאות הבריטי:
הגישה שלפיה הרגישו הבריטים שמחובתם להביא את הקדמה היא אגוצנטרית וגזענית מאחר והבריטים דאגו קודם כל לאינטרס הכלכלי שלהם בתקופה של מהפיכה תעשייתית באירופה וחיפוש משאבים לטיפוח האימפריה. כל מהלך שבוצע ביבשת בוצע רק אם  ישרת את האינטרס שלהם, ואם יבוצע  אז האפריקאים יפיקו את התועלת שתיגזר מכך.
בעצם תהליך הכנסת החינוך המסיונרי לחברה האפריקאית,  גרמה בריטניה לערעור המסורות האפריקאיות הקיימות שאותם כביכול רצתה לחזק ולא להתערב בהם .היא יצרה שכבה חברתית חדשה של משכילים שאינם בני שליטים מקומיים ואין להם תפקיד מוגדר בחברה, מה שהביא לערעור המבנה המסורתי בדרישתם של אלה לקחת חלק בישיבות והחלטות המועצה. החינוך שהועבר בתחילה על ידי שליחים בריטים הועבר לידי המקומיים, כשאחוזי יודעי הקרוא וכתוב בתקופת הקולוניאליזם גבוהה מזאת של הצרפתים, מאחר ואינם כפו את השפה…
שאלה 3:
מה עם איזה משפט מבוא המקשר לשאלה?
שינוי כלכלי: המשטרים הקולוניאליים כולם יצרו מציאות פוליטית, מנהלית וכלכלית חדשה שכפתה את מרותה על האוכלוסייה האפריקאית שהייתה מגוונת מאוד באורח חייה התרבותי, אתני, חברתי, פוליטי וכלכלי. הקולוניאליזם יצר פער ביחסי התלות בין הערים המרכזיות, שם היו בסיסי השלטון, לבין הפריפריות. בעקבות התמורות הכלכליות שהתרחשו בתקופה הקולוניאלית נוצרו פערים בין מושבות ואזורים שונים, מאחר וחלקם התבססו על כלכלת שוק וחלקם האחר על קיום. דבר זה יצר פערי מעמדות , פערים בין עיר לכפר, גרמה לשסעים חברתיים ועויינות הדדית.
תרבות המסחר התקיימה באפריקה עוד לפני הקולוניאליזם, אך התקיים למטרות קיום. השלטונות הקולוניאליים פיצחו את סחר החוץ ונתנו מונופול לחברות אירופאיות על ייבוא וייצוא והם גם אלה שהחליטו על גובה התשלום ליצרנים, ואסרו על האפריקאים סחר עצמאי עם מדינות אחרות שלא עוברות דרך-