שעונים ביולוגיים עבודה במשמרות ובריאות האדם תוכן:
פרק 1:   מלטונין ושעון ביולוגי של האדם                                                                   –  4
      1.1  תפקיד פיזיולוגי של מלטונין                                                                        –  4
      1.2  חשיבות מלטונין לבריאות האדם                                                                  –  5                                                                                                                                                                    פרק 2:   עבודה במשמרות, שיבוש שעון ביולוגי  והפרעות בריאות                                  –  7
  פרק 3:  השפעת עבודה במשמרות על בריאות האישה                                                 –  9
      3.1  השפעת עבודה במשמרות על רביית הנקבה – כללי                                         –  10       3.2  השפעת עבודה בלילה על רמת הורמונים אצל נשים – מחקר                            –  11
פרק 4:  סיכון לסרטן כתוצאה מעבודה בלילה                                                             –  15
      4.1  עבודה במשמרות וסיכון לסרטן אצל נשים                                                      –  15                                                4.2  עבודה במשמרת לילה והסיכונים לסרטן של סרטן השד – מחקר                        –  16
                                                                                                          פרק 1:  מלטונין ושעון ביולוגי של האדם
1 .1 תפקיד פיזיולוגי של מלטונין:
   ערות במהלך היום כשיש אור ושינה בלילה כשחשוך היא חלק טבעי של החיים האנושיים. מלטונין שנוסחתו N-acetyl-5-methoxytryptamine, מכונה "הורמון החושך" והוא מופרש מבלוטת האצטרובל (pineal gland) במוח, ותפקידו בעיקר לווסת הורמונים אחרים על השעון הביולוגי הקובע את מחזורי שינה וערות. מלטונין גם מסייע לפקח ולווסת את הפרשת הורמוני הרבייה באישה. יש למלטונין תפקיד בעיתוי התחלת הווסת, אורך המחזורים החודשיים, וחידלון הווסת בגיל המעבר (Hardeland Pandi-Perumal, , 2006)  תאי בלוטת האצטרובל מסבים את חומצת האמינו טריפטופאן להורמונים סרוטונין ומלטונין, כאשר ייצורו והפרשתו של מלטונין, מבוקרת על ידי השעון הביולוגי של היממה הממוקם בגרעינים העל-כיאזמטיים שמעל צומת עצבי הראייה (SCN), בהיפּוֹתלמוּס (Vanecek et al., 1987; Williams and Morgan, 1988). הפרשת מלטונין תלויה במחזוריות של אור וחושך, כאשר נתונים אלה מגיעים אל הגרעינים ההיפותלמיים מרשתית העין, ומועברים בהמשך למערכת הרטיקולארית במוח, וגם לגנגליון הידוע כ-SCG או superior cervical ganglion. מן הגנגליון נמשכים סיבים של תאי עצב סימפתטיים לבלוטת האצטרובל. תאי העצב האחרונים מפרישים נור-אדרנלין לתוך האצטרובל, באופן שטריפטופאן הופך לסרוטונין, המותמר ל-N-acetylserotonin, וזה מותמר למלטונין.
מטבע הדברים, רמת מלטונין בדם מגיעה לשיאה בשעות הלילה, ולמעשה בין חצות לשעות 3-4 לפנות בוקר, שהן שעות השינה וקליטת האור הנמוכה ביותר. באיורים לדוגמה (איור מס' 1), הפרשת מלטונין מגיעה דווקא לשיאה בשעות היום. לקראת הבוקר יורדת רמת מלטונין בדם לרמה נמוכה ביותר. סדרת התרשימים למטה מדגימה שבשיאה בשעות הלילה המאוחרות מגיעה רמת מלטונין בדם לריכוז של כ-100 פיקוגרם למ"ל לעומת שבשעות האור כ-5 פיקוגרם למ"ל. שיא רמת מלטונין בשתן הוא בשעות 6-8 בבוקר, כצפוי מספר שעות לאחר שיאו של הורמון זה בדם (Benloucif, Burgess 2008).

1 .2 חשיבות מלטונין לבריאות האדם:      מיוחסים למלטונין תפקידים רבים בתהליכים פיזיולוגיים של בני אדם:
הוא מגרה את בלוטת יותרת המוח לייצר את הורמון הגדילה, משתתף בויסות תהליכי ההזדקנות, בויסות שינויים בפיגמנטציה של העור, משפיע על מחזורי הרבייה, משפיע על מצבי ערות ושינה. פעילות מלטונין נוגדת סרטן בכמה מנגנונים. אנשים משתמשים במלטונין כדי לכוון את השעון הפנימי של הגוף, הוא משמש לג'ט-לג, להתאמה למחזורי שינה והערות באנשים שיש להם מדי יום שינויים בלוח זמני עבודה (הפרעה במשמרות עבודה).
–