שאלה 1) 50 נקודות) בשנת 1992 שונתה שיטת בחירות הנהוגה בישראל, ונכנסה לתוקפה שיטת בחירות כפולה: בחירה ישירה לראשות הממשלה ובחירות למפלגה בכנסת בשיטת הבחירות היחסית. בשיטה זו הצביעו האזרחים באמצעות שני פתקי בחירה באותו מועד.
(20 נקודות) א. הציגו והסבירו את התנאים והנסיבות שאפשרו את שינוי שיטת הבחירות בישראל בשנת 1992
.
(15 נקודות) ב. כיצד אמורה הייתה שיטת הבחירות החדשה לפתור ליקויים במערכת הפוליטית הישראלית?
(15 נקודות) ג. האם שינוי שיטת הבחירות ב-92 הביאה לשינוי במאזן הכוחות בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לבין הרשות המבצעת (הממשלה)? נמקו! שאלה 2) 30 נקודות) יש הטוענים כי אופייה של מערכת המפלגות (חד-מפלגתי, דו-מפלגתי וכו') נגזר מההרכב החברתי במדינה, וכי השסעים החברתיים הם גורמים חשובים בעיצובה (1997, Blondel; 1965, Dahl .( (15 נקודות) א. האם טענה זו עולה בקנה אחד עם מאפייני המערכת המפלגתית בישראל, על השינויים שחלו בה מאז הקמת המדינה? נמקו! (15 נקודות) ב. האם, לדעתכם, התמורות שחלו במערכת המפלגתית הישראלית מאז קום המדינה מעידות על התחזקות או החלשות הדמוקרטיה בישראל? נמקו! שאלה 3) 20 נקודות) הגדירו בקצרה ובמילותיכם כל אחד מהמונחים הבאים, תוך התייחסות להקשר שלו בחומר הלימוד ולדמוקרטיה הישראלית:
(10 נק') א. מיון מפלגות.
(10 נק') ב. בחירות אזוריות.
שאלה 1:
א.      ישנן מספר סיבות ותנאים אשר אפשרו את השינוי בשיטת הבחירות. ראשית, השינויים אשר חלו במערכת הפוליטית באותם עשורים, המעבר ממפלגת ציר אחת לשתי מפלגות שלטון בולטות, והעובדה שיש דו גושיות ולעיתים תיקו, מביאה להתחזקות מפלגות קטנות סחטניות שפוגעות בעקרון שלטון הרב, זאת מחמת אופן שיטת הבחירות הנהוגה בארץ, שיטה רשימתית, ארצית ויחסיות. בשיטה זו באות לידי ייצוג מפלגות קטנות שעברו בקלות יחסית את אחוז החסימה (אחוז אחד עד 1992) אשר כפי שצוין, סחטו את המפלגות הגדולות ע"מ שאלו יוכלו לבנות קואליציה. שנית, נקודת המפנה בזמן זה הוא למעשה אירוע אשר קיבל את הכינוי "התרגיל המסריח". בשנת 1990, עקב סירובו של ראש הממשלה דאז שמיר, לקבל את הצעתו של פרס לעסקת בייקר, רקח השני עסקה עם ח"כים נוספים מהימין להפלת הממשלה. סיעתו של פרס הצביעה אי אמון בממשלת האחדות של שמיר, וכשנודע לשמיר על כך הוא פיטר את פרס מהממשלה. בעקבות כך התפטרו שאר שרי המערך, וב-15 במרץ נפלה ממשלת שמיר בהצבעה על הצעת אי אמון בכנסת. הנשיא הרצוג הטיל על פרס להרכיב את הממשלה החדשה, אך זה כשל לאחר שהח"כים אשר עמם אמור היה לחבור לקואליציה לא הגיעו ליום ההכרזה.
בעקבות כך הטיל הנשיא הרצוג את המשימה שוב על שמיר אשר הצליח להקים קואליציה.
"התרגיל המסריח" גרם לזעזוע חברתי. הציבור הגיע למצב שבו הוא סלד מהמערכת הפוליטית, ובעקבותיו נערכה הפגנה המונית בכיכר מלכי ישראל. עשרות אלפי אזרחים קראו לשנות את סדרי השלטון ("מושחתים נמאסתם"). המיאוס שחש הציבור כלפי המקח והממכר המפלגתי חבר לעמדה המתגבשת של רוב חברי הכנסת, שיש לייצב את המערכת הפוליטית בישראל. כל זה הוביל לשינוי שיטת הבחירות והממשל ולבחירה ישירה של ראש הממשלה.20/20