עקרונות פרשנות צוואות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים קורס:
דיני ירושות וצוואות מוגש ל: שם הסטודנט: תאריך הגשה: 16.2.14
מבוא
בחיבור זה אנסה לעמוד על העקרונות עליהם נשען בית המשפט לענייני משפחה בירושלים לאורך השנים בפרשנות צוואות, במקרים בהם קיימת מחלוקת בין הצדדים על תוכנה, מהותה ועל הפרשנות שיש לתת לה. אסקור בקצרה את הספרות המשפטית בנושא ולאחר מכן אנסה לעמוד על העקרונות העומדים לנגד עיניהם של השופטים בבואם לפרש את הצוואות, ואנסה להשוות בין הדברים. בבסיס פרשנות הצוואה, עומד רצונו של המצווה. לעיתים, עמידה על אומד דעתו של המצווה היא משימה לא פשוטה כלל, שכן לא תמיד היא נכתבת בצורה ברורה ואין דרך אחרת לעמוד על כוונתו של המצווה. על כן נעזר ביה"מ בעקרונות פרשנות כלליים מעולם המשפט ומנסה לפרש את הצוואה באופן אובייקטיבי וקרוב ככל הניתן לרצונו של המוריש. פרשנות הצוואה היא התהליך שעל פיו נשלפת הנורמה מתוך הטקסט בצוואה. יש להבחין בין המהות של הצוואה לבין כללי פרשנותה. הגדרת הפרשנות מציינת את התהליך כולו, היא אוניברסאלית ומשתרעת על כל דרכי הפרשנות. לעומת זאת, כללי הפרשנות הם לוקליים ולכן אין לומר כי פרשנות צוואה מבטאת את אומד דעת המצווה. פרשנות הצוואה בצורה משפטית, על פי אומד דעת המצווה, היא כלל של פרשנות והיא אינה מגדירה את הפרשנות עצמה. בבסיס פרשנות הצוואה, בדומה לפרשנות חוק הירושה, מונח הרצון לקיים את דברי המצווה. כמו כן, צוואה צריכה להתפרש לאור חוק הירושה. השוני בין הפרשנות בחוק הירושה לבין הפרשנות של צוואות הוא שחוק הירושה הוא נורמה חקוקה מהמשפט הציבורי, המבוטאת בלשון מובנת לכל קורא של החוק בחברה בה נחקק. אומד הדעת הוא אומד דעתו של המחוקק באותה המדינה. לעומת זאת, צוואה היא נורמה מהמשפט הפרטי, והיא מבוטאת בלשון המצווה, כלומר מדובר באומד דעתו של המצווה. מכאן, שהתכלית האובייקטיבית בחוק הירושה שונה מהתכלית האובייקטיבית בצוואה. בנוסף, אומד הדעת בפרשנות חוק הירושה שונה מאומד הדעת בפרשנות צוואה – "כלל העל".  שוני נוסף, מתבטא בחסר בחוק הירושה שמקבל השלמתו על פי ההוראות בחוק יסודות המשפט, בעוד שחסר בצוואה מקבל השלמתו על פי נורמות שונות. על פי המסורת המשפטית שלנו, שופט –