מהפכת הקצינים במצרים 1952
תוכן עניינים
מבוא: עמ' 3
פרק א': מצרים לפני מהפכת הקצינים
1 .1. הלאומיות המצרית לפני משטר הקצינים: עמ' 4
1 .2. שלטונו של המלך פארוק: עמ' 5
1 .3. כישלון הניסיון הליברלי והפרלמנטרי במצרים: עמ' 8
פרק ב': מצרים מ-1952 תחת שלטונו של נאצר
2 .1 האידיאולוגיה הנאצריסטית: עמ' 10
2 .2.
רפורמות חברתיות ופוליטיות: עמ' 11
2 .3.
כלכלה, קרקעות וחקלאות: עמ' 14
פרק שלישי: תוצאותיה של מהפכת הקצינים במצרים
3 .1. המורשת של משטר הקצינים החופשיים:
עמ' 18
3 .2. השפעת השינויים על החברה והמדינה המצרית: עמ' 19
דיון וסיכום: עמ' 23
רשימת מקורות: עמ' 24
מבוא
עבודה זו תבחן את השינויים והתמורות שחוללה מהפכת הקצינים, הנהגתו של נאצר, מורשתו והשפעתו על העולם הערבי ובכלל.
הפיכת הקצינים החופשיים התרחשה ב-1952 ובוצעה על ידי קבוצת קצינים שהונהגה על ידי מוחמד נגיב.
בעקבות ההפיכה, התפטר המלך, ובנו עלה במקומו כשליט בובה. המשטר של הקצינים החופשיים התנהל באופן דיקטטורי-ריכוזי. המשטר ביטל את החוקה הקיימת ואסר את קיומן של מפלגות פוליטיות. בנוסף המשטר הורה על רפורמה בתחום הקרקעות (רפורמה אגרארית), ולפיה נקבעו מכסות מקסימום לגודל השטחים שבידי כל אדם. ביוני 1953 הוכרזה מצרים כרפובליקה שבראשה נשיא. נגיב מונה לנשיא, והנהיג משטר דיקטטורי שכלל מאסרי מתנגדים, טיהורים פוליטיים והלאמת רכוש. כן נאבקו באליטות הישנות ששלטו במצרים. בקרב הקצינים החופשיים החל מאבק בין נאצר (שהיה סגן ראש הממשלה) לבין נגיב. בנובמבר 1954, הדיח נאצר את נגיב. ב-1956, פורסמה במצרים חוקה חדשה, בעקבותיה נבחר נאצר לנשיא במשאל עם. בתחום הפוליטי הפנימי נאצר ריכז בידיו את רוב עמדות הכח, ומירב ההחלטות התקבלו על ידו, משתמע מכך שלעם לא הייתה כל אפשרות להביע את התנגדותו, נאצר יצר מעין "מדינה בתוך מדינה" והפעיל ארגון פיקוח ממשלתי שהתפרס ברוב חלקי המדינה, גם כשנחל כישלונות צבאיים, הוא לא מיהר לקחת אחריות והעדיף להקריב את נאמניו, ראיה לכך ניתן למצוא בכישלון מלחמת 1967 לאחר שהגיש את התפטרותו הוא התחרט והחליט לחזור בו, לאחר שהעם הפציר בו לקחת אחריות למעשיו, בתמורה לכך שיעשה צדק בקצינים שאחראים לכישלון, ובמקום לקחת אחריות על מחדליו, נאצר בחר לבגוד באחד מנאמניו הקרובים ביותר עבד אל חכים עאמר מפקדם העליון של הקצינים והשליך אותו לכלא.
העבודה תתבסס על הגישה האיכותנית ותאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של המקורות הנבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, ניתוח הסיפורים, הממצאים העיקריים והמסקנות שיעלו מהדיון.