תוכן העניינים
1. מבוא
-..עמ’
1
2 . ההסטוריה של גוש-קטיף –עמ’
2
3 . ניקולו מקיאוולי וכיצד הגותו רלוונטית בסוגיית ההתנתקות? …עמ’ 4
4 . ייזום, תכנון וביצוע התכנית -.עמ’ 5
4 .1 נאום ההתנתקות עמ’ 5
4 .2 שינוי עמדה -…עמ’ 5
4 .3 האיום הדמוגרפי ובזבוז המשאבים -עמ’ 6
4 .4 תמיכת ארה”ב …עמ’
6
4 .5 מנהיג חזק, מדוייק, נחוש ואף אכזרי ..עמ’ 7
4 .6 שחיתות-הסיבה? עמ’ 7
4 .7 אישור התכנית …עמ’
8
4 .8 ביצוע ההתנתקות עמ’
8 5. דברי סיכום –…עמ’ 9
6 . ביבליוגרפיה –..עמ’
1 0 תקציר ניקולו מקיאוולי וכיצד הגותו רלוונטית בסוגיית ההתנתקות?
התובנות המרכזיות של מקיאבלי:
· פוליטיקה כמקצוע- פוליטיקה היא מקצוע בפני עצמו לכן יש ללמוד אותה לפי ידע היסטורי. זהו לא תחום תיאורטי אלא יש ללמוד אותו מתוך ניסיון מצטבר של הדורות. בימי הביניים היה צריך ללמוד רק את הדת ואילו תפיסת הרנסנס היא שבשביל להבין פוליטיקה לא צריך ללמוד תנ”ך. · מוסר שלטוני (מקיאווליזם)- מוסר ציבורי שונה ממוסר אישי.
המוסר הפרטי יכול להיות הדת ואין פסול בה, אך בתחום הציבורי יש צורך בקריטריונים אחרים, כיוון שהערך המרכזי הוא טובת המדינה, וכדי להגן/ לקדם מדינה שכזו- המטרה מקדשת את כל האמצעים. וותרנות זה מוסר נוצרי ולכן יכול להתקיים רק בחיים הפרטיים , אך לא בחיים הפוליטיים. כדי לבנות מדינה חזקה ולהצליח במשימות פוליטיות צריך גורם נחוש בצורה דורסנית, שייקח על עצמו את משימת בניית המדינה, ושיידע להכריע, לחתוך, ולהשתמש בכל העוצמות הנתונות בידיו. במידת הצורך השליט צריך להיות ערמומי ותחמן כדי לקדם את מטרתו. · א-דתיות- אסור למנהיגות לתת משקל לדת, שצריכה בעצם להיות אמצעי בידי המדינה. הדת צריכה להיות אמצעי המחשל את האופי של האנשים. רק כך ניתן לבנות משטר חזק, יציב וראוי.
דתיות שמביאה לגבורה זו דתיות רצויה, אבל אסור שדתיות תביא לוויתורים. לדת יש ערך רק אם היא מחנכת לערכים אזרחיים.
· אידיאליזם- לפעמים האידיאליזם הוא הריאליזם הטוב ביותר. לפעמים החשיבה הריאליסטית רואה דברים לטווח הקצר וחשיבה בצורה אידיאליסטית הופכת אח”כ לריאלית. מחשבה אידיאליסטית מביאה להבנה שבטווח הרחוק מה שנראה ריאלי בטווח העכשווי הופך לאנטי-ריאליסטי בעליל. התנהלות ריאלית בלבד תצריך תשלום מחיר יקר, אם אדם לא חושב אפילו קצת בצורה אידיאלית. לטענתו, קבלת החלטות צריכה להיות בצורה רציונאלית וריאלית יחד.
· חינוך לאומי- חשוב לבנות חינוך שיעמיד אינטרסים ציבוריים לפני פרטיים, כגון- הערצת המולדת ונכונות לשרות אותה בכל מחיר (מקיאבלי היה הראשון שקרא לצבא חובה). מדינה עלולה להידרדר בצורה קשה אם המחויבות האזרחית יורדת בהתמדה, והאזרח מעוניין רק באינטרס הפרטי שלו.
בעבודה נראה, שלהתנהלות ראש הממשלה בנוגע לביצוע תכנית ההתנתקות מיום תכנונה ועד להוצאתה לפועל, ישנם קווי דמיון רבים לאלה שציין והדגיש מקיאוולי בספרו “הנסיך”.
נבחן כיצד פעל אריאל שרון בכל שלבי התכנית, וכיצד היה אמור לפעול השליט עפ”י מקיאוולי, במקומו.
| מילות מפתח | אריאל שרון, גוש קטיף, התנתקות, ניקולו מקיאוולי |
| מקצוע/ות | פילוסופיה |
| מספר מילים | 3263 |
| מספר מקורות | |
| שנת הגשה | 2017 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | המכללה האקדמית אשקלון |
| פקולטה | יסודות הרעיון המדיני: האדם הפוליטי |
| workid | 37099 |
| studentid | 134359 |