ממן 13
מבוא
פעילי תנועות המחאה של שנת 2011 חזרו והעלו, במקומות שונים בעולם, את הדרישה לשחרר את הכלכלה מהפוליטיקה. פרשנים הסבירו כי התקשורת המקוונת מאפשרת לפעילי תנועות המחאה לערער על הסמכות הממוסדת, בין השאר מפני שהם מתקשרים זה עם זה ולומדים שיש להם הרבה במשותף. ואולם יותר מכל, רשת האינטרנט עוזרת להם להיות מתוחכמים יותר ולשנות את התפיסה העצמית שלהם מתודעה של נתינים לתודעה של מנהיגים אזרחיים.
בתשובתי אדון בתרומתה של התקשורת המקוונת לפעילות הפוליטית לפי שלושת המאמרים שנתבקשנו לדון בהם בניסיון להבין מה מידת תרומתה של התקשורת המקוונת לפעילות הפוליטית באמצעות חלוקה לשתי קטגוריות.
שינוי התפיסה העצמית מתודעה של נתינים לתודעה של מנהיגים אזרחיים לפי קליבר (H.M. cleaver, 1998)) התמיכה הזפטיסטית זירזה את כינונה של רשת תמיכה עולמית שהתבססה על התנגדות לגלובליזציה. הרשתות המקוונות התפתחו מסולידריות עם הזפטיסטיים לתשתית ארגונית של התנגדות לגלובליזציה. פעילים מכל העולם השתמשו באינטרנט כדי לגבש מכנה משותף, ולימים נערכו גם מספר כינוסים בין-לאומיים.
הרשת שהתגבשה סביב המאבק הזפטיסטי התגייסה לפעולה גם במקרים אחרים, ואופן זה של תמיכה באמצעות האינטרנט נעשה דגם לפעולות ארגונים שהתנגדו לגלובליזציה, הרשת עסקה בהפצת מידע מעודכן ובארגון פעולות מחאה, אך גם קיימה דיונים רעיוניים באמצעות אותה תשתית. בעקבות ניסיון הזפטיסטים קמו רשתות תמיכה דומות במאבקי עמים ילידים באמריקה הלטינית ובמקומות אחרים בעולם. ההתארגנויות הללו נועדו לסייע לשמר את ייחוד הקהילות המקומיות והתרבויות הייחודיות. המחבר מכנה התפתחויות אלה "האפקט הזפטיסטי". האם התהליכים הללו מבשרים על התפתחותו של מבנה פוליטי חלופי.
ההתקשרויות, באמצעות האינטרנט, לצורכי הפצת מידע או קיום דיונים יוצרות מסלול על-לאומי העוקף את המנגנונים הקיימים של מדינות הלאום, האם התפתחויות אלה יוצרות אילוץ שהמדינות נדרשות להתחשב בו. קליבר (1998) מציין, שהמדינות עצמן מאמצות דפוסי פעולה דומים כדי לקדם את מטרותיהן.
המאמר של ג'נקינס (H. jenkins, 2002) עוסק בקשר שבין תרבות ידע לתרבות מסחרית. התקשורת המקוונת יצרה מציאות המושפעת מפעילות חוגי המעריצים, והחברות המפיקות את התכנים נאלצות לשתף פעולה. לידע המצטבר של חברי הקבוצות האלה יש משמעות –
לומדים שיש להם הרבה במשותף במאמרו של קליבר H.M. cleaver, 1998)) ניתן לראות כיצד שימשה רשת האינטרנט להבאתו של המאבק הזפטיסטי להכרה בין-לאומית. פעילים שהגיעו לאזור בתום האירועים האלימים החלו לשלוח לארצותיהם דיווחים באמצעות האינטרנט. לצד המקורות הרבים שדיווחו על ההתרחשויות הוצפו באינטרנט פרשנויות לאירועים, כך שהיה ניתן לאמת כל ידיעה באמצעות מקורות שונים. מי שהובילו את המאמץ האינטרנטי היו התומכים מחוץ למקסיקו. התוצאה הייתה פיתוח רשתות רחבות של תמיכה, אתרי אינטרנט בשפות שונות וכינון רשת בין-לאומית של תמיכה במאבק. לאחר שהרשת פעלה המשיכו הזפטיסטים להשתמש בה כדי לשלוח מסרים באמצעות האינטרנט. ההתקשרויות, באמצעות האינטרנט, לצורכי הפצת מידע או קיום דיונים יצרו מסלול על-לאומי, העוקף את המנגנונים הקיימים של מדינות הלאום. ארגון כנסים רבי-המשתתפים לא יכול היה לצאת לפועל בלי השימוש באינטרנט ובלי רשת התמיכה המאורגנת.
ג'נקינס (H. jenkins, 2002) עוסק בתרומתה של התקשורת המקוונת למשקלן של קבוצות המתארגנות על בסיס ענין משותף, בניגוד לקבוצות שהבסיס שלהן קרבה גיאוגרפית או קשרי משפחה. לשם כך הוא משתמש במושג "תבונה קיבוצית" שהיא הידע המצטבר של קבוצת בני אדם והיא משתנה כל העת תוך כדי כך שבני אדם מדברים זה עם זה ומחליפים –