ממן
1 4
1 ) א. נרפות חברתית – נרפות חברתית היא הפחתה במאמץ שמשקיע היחיד כשהוא פועל בקבוצה המבצעת מטלה מתווספת (מטלה בה תוצריהם של כל חברי הקבוצה מתרכזים בסופו של דבר לכדי תוצר אחד משותף) זאת בהשוואה למאמץ שהוא משקיע כשהוא לבדו אחראי לביצוע מטלה. בניסוי שערכו לטנה ועמיתיו נצפתה ירידה בביצוע, עם עליית מספר חברי הקבוצה בפעילות של מחיאת כפיים ושאגות עידוד.
נרפות חברתית אינה מתרחשת רק בעת ביצוע מטלות מוטוריות פשוטות אלא גם בעת ביצוע מטלות קוגניטיביות כמו הערכת ערכן של הצעות עבודה לסטודנטים. נמצא כי התופעה אינה ייחודית לתרבות המערבית, אלא נפוצה גם בחברות המדגישות שיתוף פעולה ועבודה בקבוצות. נמצא כי התופעה קיימת הן בקרב נשים והן בקרב גברים, אך היא נפוצה יותר בקרב גברים, בשל נטייתם לבצע מטלות קבוצתיות המבוססות על תלות הדדית. לטנה ועמיתיו כינו תופעה זו בשם "מחלה חברתית" בגלל חסרונותיה הרבים. אך מסתבר כי תופעה זו ניתנת לריפוי, ובמקרים רבים אפשר לצמצמה ואף למנעה. מחקרים הראו שהנרפות החברתית פוחתת בנסיבות הבאות: v     כאשר למטלה יש משמעות אישית בעיני חברי הקבוצה.
v     …
הגדרה נכונה של המושג, בשאלה מסוג זה ניתן לוותר על ההסבר הרחב ועל הצגת מחקרים 10/10     פיזור אחריות – זהו מצב בו הפרט אינו חש אחראי לביצוע מטלה, כיוון שנתח קטן של אחריות מוטל על כתפיו ולכן הוא גם פחות מתאמץ. מדובר בתהליך של חלוקת האחריות בין כמה צופים וצמצום האחריות האישית. כאשר יש צופה אחד בלבד, האחריות לביצוע המטלה מוטלת כולה עליו, אך כאשר אנשים רבים צופים באירוע, כל אחד מהם יכול להטיל את האחריות על עמיתיו. מושג זה מסביר את אפקט הצופה מן הצד.
–
23/30
2 ) קבלת החלטות בקבוצה:
1. קיטוב קבוצתי –  בתחילת הדרך סברו החוקרים שהקבוצות מפחיתות את היצירתיות ואת נטילת הסיכון בקרב חבריהן ונוטות לשמרנות, אך עבודת הגמר של סטונר הוכיחה כי קיימת נטייה להסתכנות קבוצתית, נמצא כי אנשים קיבלו החלטות מסתכנות יותר כשפעלו בקבוצה מאשר כשפעלו כיחידים. תופעה זו כונתה נטיית הסתכנות.  מהסתירות במחקרים השונים התברר כי בדילמות מסוימות נוטה הקבוצה להסתכן יותר מהיחידים, ואילו בדילמות אחרות נוטה הקבוצה להסתכן פחות מהיחידים. מחקרים נוספים שהוסיפו ובדקו את הנושא העלו שהתופעה המתרחשת היא קיטוב קבוצתי – הקבוצה מקצינה את העמדות הראשוניות של חבריה, אם לכיוון השמרנות ואם לכיוון ההסתכנות.   שני הסברים הוצעו לתופעה:
 הסבר ההשפעה האינפורמטיבית – מסתמך על תיאורית הטיעונים המשכנעים: ע"פ תיאוריה זו, הדיון הקבוצתי מאפשר להעלות טיעונים שונים. אם רוב חברי הקבוצה מחזיקים בעמדה מסוימת, קיימת הסתברות גבוהה שרוב הטיעונים שיועלו יצדדו בעמדה זו. העמדה –