ממן 13
1 ) א. עוצמה-  כאשר אדם פועל באופן אחר מהאופן בו היה רוצה לפעול, בלי קשר לשאלה אם בחר לפעול כך. ניתן להסביר את העוצמה בשתי דרכים: דרך אחת: עוצמה היא היכולת הנמצאת בידי פרט, קבוצה או מוסד מסוימים להשתמש בה באופן ישיר בכדי להבטיח את האינטרסים שלהם, כאשר מי שמחזיק בעוצמה מפעיל אותה על מנת לגרום לבן אדם לעשות משהו שהוא לא בהכרח היה עושה מרצונו החופשי. דרך שנייה: העוצמה נתפסת כמשהו עקיף שמופעל עלינו בלי שנדע, ונוגע לאופן שבו נחסמות בפנינו כל מיני אפשרויות, יותר אפשרויות מאשר היינו מקבלים או מבצעים אם היינו יודעים על כך. דוגמא לכך היא עוצמה פוליטית, המציינת עוצמה של מדינה אחת אל מול האחרות.
כפייה- היכולת להכריח מישהו לעשות משהו ע"י שימוש בכוח או איום בכוח. קרוב לוודאי שהאיום בכוח או ליתר דיוק השימוש בכפייה אינה בדיוק האמצעי המתאים לגרום לבני האדם להשתכנע. דוגמא לכך היא "כפייה דתית" – הטלת נורמה דתית באמצעות חקיקה על הציבור או חלק ממנו תוך פגיעה בזכויות כמו חופש הדת – למשל חוק הנישואים בארץ ישראל כאשר גירושים ונישואים בארץ נעשים על פי דתם של בני הזוג, ובני זוג ששניהם או אחד מהם אינם יהודים, לא יכולים להינשא בישראל.
מניפולציה- הסתרת הכוונה האמיתית שמאחורי פעולה כלשהי על מנת להשיג יתרון. בדרך …
ב.  עיקרי התיאוריה של ובר: ובר חקר את הבירוקרטיה ומצא כי עקרונותיה בנויים על היררכיה. סוגיית העוצמה והשאלה מי זוכה להפעילה הן חד משמעיות או שאתה מחזיק בעוצמה או שלא –אין מצב ביניים, אם אתה בעל עוצמה אתה משתמש בה כדי לקדם את האינטרסים שלך. המחזיקים בעוצמה משתמשים בה לקידום יעדיהם על אף התנגדות אפשרית מצד הזולת.
עוצמה היא עניין היררכי, הפועל מלמעלה למטה, התפלגות העוצמה גלויה לכל – יש –
עיקרי התיאוריה של פוקו: פוקו התייחס לעוצמה באופן מנוגד מובר. על פי פוקו, העוצמה הינה מעגלית ולא נובעת ממקור ספציפי. פוקו טוען כי העוצמה פועלת על כל אחד מאנשי הארגון בעוצמה שונה מאחד לשני. על פי תיאוריה זו, לא ניתן לאתר את מקורה של העוצמה כיוון שהיא פועלת על כולם ובאמצעות פרובוקציה – לעורר או להמריץ לפעולה בכיוון מסוים.
·         לפי פוקו עוצמה היא לא שייכת לאדם יחיד והיא אינה כוח שניתן להבחין בו. העוצמה מפוזרת אנונימית והיא שזורה בחיינו מבלי שנוכל לסמן אותה כשייכת לגורם כלשהו לגורם ספציפי.
–
 לפי התיאוריה של ובר- ישנה שליטה אשר מאורגנת באמצעות שורה של הגבלות ישירות וכפופות לכללים. עוצמה מיוחסת אפוא לפרטים או למוסדות, המפעילים אותה באופן מכוון וכפוף לכללים. סמכות- ציות מובטח מלמעלה על ידי המחזיקים בסמכות. אחד מגילויי העוצמה הבולטים בניהול של ארגון גדול היא האצלת סמכויות –מצב שבו דרג גבוה בהיררכיה מעביר סמכות לדרג שמתחתיו כלומר הפקיד מקבל הוראות מלמעלה. העוצמה-עוצמה בירוקרטית היא רציונאלית, מופעלת מלמעלה למטה ומתאפיינת בשרשרת ברורה של סמכות ושל האצלת סמכויות. 
2 ) א. טיעונים שמרניים- ההשקפה הפוליטית השמרנית נובעת מרצון לשמר את הקיים הדגם המשפחתי של "תור הזהב" כלומר עפ"י הגישה השמרנית משפחה צריכה להיות זוגית הטרוסקסואלית (גבר ואישה) המבוססת על נישואין ומגורים משותפים שחלוקת התפקידים במשפחה הזאת היא היררכית והיא נתפסת כטבעית ולכן אסור לערער עליה. גברים מפרנסים נשים, בבית הגבר הוא ראש המשפחה הטבעי. לפי גישה זו חשוב מאד לשמור על יציבות מוסד המשפחה מכיוון שהיא מהווה רכיב מרכזי בהבטחת יציבות הסדר החברתי …
ב. הגישה השמרנית הייתה מתייחסת לזוג מהכתבה כאל זוג נורמטיבי מהבחינה הזוגית הטרוסקסואלית (גבר ואישה). אך הייתה מתנגדת נחרצות למצב בו האישה מרוויחה יותר מהבעל, חסידי הגישה טוענים שהגבר צריך להיות המפרנס, ובמצב שהאישה מרוויחה יותר ממנו, הוא אינו מקור עוצמה עוד, גם לאישה יש כוח. לא יכול להיות מצב שהאישה תרוויח יותר מהבעל, ותעבוד כמותו, מקומן של נשים הוא בבית ועליהן לטפל בילדים. גם התופעה שגברים לוקחים היום חלק פעיל יותר בעבודות הבית הייתה יכולה להוציא את השמרנים …
ג. ע"פ הכתוב בקטע חלוקת התפקידים המגדרית היא מובנית חברתית: כיוון שלמרות שהמשפחה המוצגת בקטע אינה משפחה שמרנית קלאסית, האישה קרייריסטית ומרוויחה אף יותר מהבעל, עדיין ניתן לראות שהיא יוצאת רוב הפעמים מוקדם מהעבודה כדי להיות עם הילדים, ועדיין עושה את רוב עבודות הבית.
הווה אומר שעם כל הקידמה והשבירה ההדרגתית של המודל הקלאסי לחלוקת התפקידים  שהיה מקובל בחברה משך מאות שנים כחלק מצמצום אפלית נשים, חלוקת התפקידים עדיין לא שוויונית ומהווה חלק בלתי נפרד של המסורת, חלק מהמבנה החברתי הקיים, המחנך ותומך בחלוקת התפקידים המקובלת.
ניתן לראות שרוב הנטל בעבודות הבית וטיפול בילדים "נופל" על הנשים, וגם כשהגברים –