מבחן בית בספרות עברית ברומא תתנהג כרומאי – הספרות העברית בדיאלוג עם הרנסאנס האיטלקי

תקציר העבודה

– אאא – 6
תשע"ז – סמסטר ב' ברומא תתנהג כרומאי – הספרות העברית בדיאלוג עם הרנסאנס האיטלקי סמל: 0-122.1.657 קורס בחירה 2 נקודות
2 017 .8 .4 – .7. מבחן בית – מועד ב' 30 ציינו על התשובה שלכם כרגיל את שמכם ואת מספר תעודת הזהות שלכם, אך גם לשם הערכה הולמת יותר את המחלקה הראשית / המסלול שבהם אתם לומדים.
למבחן יש שלושה חלקים. ענו בכל חלק על שאלה אחת לפי ההיקף המוצע. עיקר התשובה הוא ארגון הנושאים והסוגיות שפגשנו במהלך קריאת הטקסטים על דפי המקורות במהלך המפגשים (ולא סיכום הביבליוגרפיה).
לאור הניסיון במועד א': נסחו תשובות בעצמכם – את הסיכום של השיעור אני מכיר בינתיים בעל פה.
א. שאלה סיכומית (אחת מתוך שתיים – בעזרת הצגת המקורות הרלוונטיים – הקף עד 3 עמודים – 50 נק') א. 1. חיים ומוות בלשון העברית. הציגו את המקורות המתייחסים אל תחנות החיים העיקריות על פי שנים- שלושה מקורות שפגשנו במהלך הקורס.
א. 2. הצביעו על כמה הבדלים בחוויית החיים שלנו לבין זו של יהודי איטליה בימי הביניים בעזרת שנים-שלושה מקורות שקראנו במהלך הקורס.
ב. שאלת שחזור קריאה (אחת מתוך שתיים – מתוך קישורים לטקסטים רלוונטים אחרים – הקף עד 2 עמ' – 30 נק') ב. 1. שיר של שוק עבדים או שיר לחתונה – השיר 'אונית נראו' כאתגר לפרשנים (דפי מקורות לפרק ו).
ב. 2. הציגו קריאה של הפיוט 'ברח דודי' מאת שלמה בירבי יהודה הבבלי בהקשריו השונים (דפי מקורות לפרק ו).
ג. אנסין (יצירת קישורים אל תופעות שפגשנו במהלך הקורס – בגדר סקיצה – חצי עמוד עד עמוד – 20 נקודות) קראו את הפתיחה העלילתית של מחברת היין (מקורות לפרק ח) – למה ניתן לכנות את הסגנון של עמנואל הרומי כריאליסטי ומה הפתרון שלו לשימוש לרעה באלכוהול?
בכותרת BeRoma בבקשה עם ציון השם שלכם והמילה ) peterl@bgu.ac.il הגישו את דברי תשובתכם בעזרת הדואל הדואל וכשם הקובץ) או לתא הדואר שלי ליד המזכירות המחלקה לספרות עברית בבניין דילר ( 74 קומה 4 מול . המדרגות) עד יום ה' ה- 30 באוגוסת 2017
ושוב נסחו את המבחן בכוחות עמצכם, נסו לענות על השאלות או להציג טיעון.
בהצלחה, פיטר תשע"ז – סמסטר ב' ברומא תתנהג כרומאי – הספרות העברית בדיאלוג עם הרנסאנס האיטלקי סמל: 0-122.1.657 קורס בחירה 2 נקודות
2 017
.8 .4 – .7.
מבחן בית – מועד ב' 30 שם מלא:         מספר תעודת זהות:
מסלול לימודים ומחלקה ראשית:
א. שאלה סיכומית [2] ישנם מספר קווי דמיון ושוני בן חוויית החיים של יהודי איטליה בתקופת ימי הביינים לבין חוויית חייהם של יהודים במדינת ישראל כיום. במסגרת זו, אתמקד בהבדלים בלבד:
יהודי איטליה בתקופת ימי הביניים יהודים במדינת ישראל בתקופה המודרנית ·         קיים הבדל בין שפת הדיבור לשפת הכתיבה –  השפה המדוברת היא שפת האם המדוברת מהבית כשהשפה הנכתבת עשויה להיות ספרותית ·         שפת האם הדוברת בבית והשפה הכתובה ואו הספרותית היא אותה השפה.
·         עד למאה ה-19, הניב הלשוני באיטליה השתנה כל 50 קילומטר על רקע היסטורי.
·         כיום, יהודי מבאר שבע ומאילת מבין את העברית של יהודי מתל אביב, נהריה וקריית שמונה.
·         הקשר בין דת לשפה בתקופה זו  מתנתק מאחר והיהודים דוברי שפות מקומיות כגון יוונית. ישנה תופעה של חיים מודרנים, כאשר הזהות היהודית נשמרת, אך היהודים דוברים את שפת המקום, גם כשהמקום משתנה בהתאם להתניידותם, אם זה יוונית בקיסריה או רומא, ארמית בגליל ומלוד ודרומה ממנה בעברית. למעשה, הם שמרו על יהדותם כדת וכתרבות אך התאימו את עצמם לתרבות המקומית, בין היתר גם באמצעות השפה המקומית והתאמת שמם לאופן ההגייה המקומי.
·         כיום, לא כל דוברי העברית במדינת ישאל הנם יהודים. עם זאת, כל היהודים בישראל הנם דוברי עברית, גם אם מדובר בזרם ביהדות כגון חסידות נטורי קרטא וחסידות גור שמקפידים על השימוש בשפה העברית כשפת הקודש ובשגרה, השפה המדוברת הנה אידיש. בנוסף, ישנו דיון בשאלה מיהו יהודי וההזדהות עם הדת, מידת הקרבה לדת, יהדות כתרבות ועוד.
·         יהודים נוהגים לקבור את מתיהם באדמה במה שמכונה קמקומבטות ולשים עליהם לוחות אבן. הדבר הנו בניגוד למנהג הרומאים לשרוף את מתיהם ולשמור את אפרם בכד.
·         כיום, ברוב המקרים, יהודים קוברים את מתיהם באדמה ושמים עליהם מצבה. זהו המנהג המקובל, אם כי ישנה חברה המספקת שרות שרפת גופות כאשר ישנם יהודים המשתמשים בשרות זה.
בנוסף, מפאת חוסר מקום בבתי הקברות בישראל, בבית העלמין ירקון למשל החלו קוברים את המתים במבנה קומות. –