משמעת ומשמעות בכפר הנוער החינוכי 0722.8033.01
סמינר מחקר לקראת תואר מוסמך במינהל ומדיניות בחינוך (M.A) על ידי תשרי התשע"ד, ספטמבר 2013
תוכן עניינים
הקדמה: -3-4
מבוא:
5-6
סקירת ספרות:
7-13
תיאור המחקר:
–14-15
פרק הממצאים:
-16-26
סיכום ודיון:
–27-29
ביבליוגרפיה:
-30-31
נספחים:
32-37
נספח א' –טבלה לתיאור המרואיינים במחקר נספח ב' – עשרת העקרונות המנחים של הכפר מתוך ידיעון הכפר לשנה"ל תשע"ג נספח ג' –מכתב לחניכי הפנימייה לקראת שנה"ל תשע"ד נספח ה' – תקנון התנהגות הכפר מתוך ידיעון הכפר לשנה"ל תשע"ג הקדמה החלטתי להקדים ולפתוח את עבודת המחקר הנוכחית בקטע קצר שנכתב ע"י, הלקוח מתוך ספר הגות וחינוך אשר נמצא בשנים האחרונות בתהליכי עיבוד, חיבור וכתיבה. המטרה של ההקדמה הייחודית, היא ליצור נגיעה וחיבור של הקוראים  לנושא המחקר מהזווית האישית. אותה זווית, אשר נסמכת על הניסיון רב השנים אותו צברתי במסגרת תפקידי הקודמים כמדריך ומחנך בפנימייה הטיפולית ובכפר הנוער החינוכי ובתפקידי השונים במועצה לשלום הילד ובמשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
עם שחרורי מהשירות הצבאי, גויסתי לעבודה עם בני נוער בסיכון בעבודתי כמדריך בפנימייה הטיפולית. זכור לי במפורט היום הראשון בתפקיד, היום בו קלטתי בקבוצתי שלושה עשר חניכים וחניכות חדשים. קשה היה אז לאפיין את כולם, אחד הגיע בגלל קשיים רגשיים, שני נכשל שוב ושוב בלימודיו, שלישי חווה אלימות קשה בבית. נדמה היה שהמשותף לכולם הוא שהם הגיעו לפנימייה בגלל ש… בגלל שהיו צריכים מישהו או משהו שיוביל אותם מהסיכון אל הסיכוי, מהניתוק אל החיבור, מהכישלון אל הצלחה. אוכל לספר באריכות ובפירוט רב על כל נער ונערה, על כל תהליך שסופו היה כישלון או סיפור של הצלחה, על כל מבחן מעולה והתקדמות לימודית, ממש כמו אב גאה שמספר על הצלחת ילדיו, אך בוחר אני לספר בפרק זה על הצלחתו של נער אחד בלבד.
ביומו הראשון בפנימייה, היה ר' בן ה- 13.5 מתוח ומסוגר, הגיע לקבוצתי לאחר שהות של שמונה חודשים במרכז קלט חירום אליו הועבר בעקבות הרצח האכזרי שביצע אביו במשפחה.
כשהבטתי לראשונה בעיניו של ר' ביומו הראשון בפנימייה ראיתי עצב, כעס, כאב וייאוש, אך לצדם הצלחתי גם לראות שאפתנות, סקרנות ורצון להצלחה. בשיחתנו הראשונה הצגתי את עצמי,  שאלתי בנימוס לשלומו, הסברתי לו על הפנימייה במטרה להפיג מעט את חששותיו.
זכור לי באותה שיחה, כי באחת משאלותיי שאלתי את ר' "מה החלום שלך? כיצד אתה חושב שיראו חייך בעוד שבע שנים מהיום?". ר' הביט בי במבט מוזר, וודאי חשב לעצמו מה אני רוצה ממנו, הוא הישיר מבט וענה ללא היסוס "אין לי חלום ואני גם לא רוצה לחלום". העבודה עם ר' הייתה קשה ומפרכת. בשנתו הראשונה בפנימייה אני מתקשה לזכור יום אחד בו ר' לא היה מעורב בתקרית אלימות, וויכוח עם הצוות או כל התנהגות פורעת ומשמעתית אחרת שניתן רק להעלות על הדעת. לא אחת אחרי אירועים שונים שאל אותי ר', "זהו? אתה מעיף אותי? אני הולך מפה?…" למען ההגינות אתוודה  כי המחשבה לא אחת עברה בראשי,  אך לר' תמיד נהגתי לומר" לא אוותר לך וגם לא אוותר עליך", כך אמרתי וכך גם עשיתי.
במשך השנים ר' בגר, אני בינתיים סיימתי את לימודי ועזבתי את עבודתי בפנימייה, אך מאוחר יותר הבנתי שאת הפנימייה עזבתי ואת העבודה לא. ר' כמו רבים אחרים מחבריו, בוגרי קבוצתי הראשונה ממשיכים להתקשר אליי גם היום, לבקש שאגיע ללוות אותם באירועים שונים בחייהם, לספר לי על הצלחות ולשתף אותי בקשיים ובדילמות שחווים בחיי היום. ר' אגב, סיים גיבוש לטייס אבל החליט בסוף לוותר, הוא רק רצה להוכיח שהוא יכול. הוא משרת כיום כלוחם ביחידה קרבית וכן יש לו חלום, הוא רוצה לסיים את השירות, ללמוד באוניברסיטה, להקים משפחה, לעבוד קשה, להתקדם, להתפתח ולהצליח או כמו שהוא נוהג לומר לי היום "כמו שאתה לא ויתרת עליי אני לא אוותר על עצמי…" מחקר זה עוסק בבחינת יישום והתעצבות מדיניות המשמעת בפנימייה. ממצאי המחקר והדיון מתבססים על ניתוח מקרה של כפר נוער חינוכי, באמצעות סדרת ראיונות שנערכו עם הצוות החינוכי והמנהל לאורך שנה"ל תשע"ג (2012-2013), ובהסתמך על מסמכים שונים שנאספו לצורך מחקר ייחודי זה.
הכפר נשוא מחקר זה, הוא כפר נוער חינוכי הנמצא בפיקוח האגף למינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך (להלן: "המינהל לחינוך התיישבותי"). חניכי הפנימייה המתחנכים במסגרת הכפר מגיעים אליו מכל רחבי הארץ. באופן כללי, מרבית החניכים בכפר מגיעים להתחנך בו בגלל שמשפחתם אינה יכולה לתת להם, מסיבות כאלה או אחרות, את התנאים המתאימים למימוש הפוטנציאל שלהם. מרביתם באים ממשפחות המתגוררות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל ובהן צעירים וצעירות שהם או הוריהם עולים חדשים. בעוד שקיים עניין רב באוכלוסיית המתבגרים חניכי הפנימיות, לא הייתה התעניינות דומה לאורך השנים בצוות החינוכי העובד בפנימייה. מחקרים שעסקו בעיקרם בצוות החינוכי בפנימייה כמעט ולא נעשו, זאת על אף מורכבות סביבת העבודה, בה הם נמצאים וחשיבותם המכרעת ביצירת האקלים החינוכי והטיפולי בפנימייה. המאפיינים הייחודים של החניכים בשילוב האופי של הפנימייה כמוסד חינוכי כוללני חושפים את הצוות החינוכי למפגשי משמעת רבים, דרכם מתעצבת התנהגות החניכים. מפגשי המשמעת והטיפול המשמעתי הם אבני יסוד וכלים מרכזיים בעבודתם של הצוותים החינוכיים בפנימייה. המחקרים המעטים שנעשו בתחום הצוות החינוכי בפנימייה דנו בהיבטים שונים בעבודת ההדרכה, אך המחקר הנוכחי הינו מחקר ראשון מאז ומעולם אשר עוסק בבחינת היבטים של יישום מדיניות משמעת במסגרת הפנימייה. ניתן לציין, כי בעשר השנים האחרונות התגבשה הסכמה בקרב החוקרים בתחום, כי אין להתייחס לפנימיות באופן כוללני, אלא באופן פרטני (קובץ', 2010 וגם ראובן, 2007). לפי גישה זו, השפעת הפנימייה על החניכים קשורה להליכים שבתוכה,  כמו גם לאופי מפגשי המשמעת ולאקלים החינוכי טיפולי ששורר בה (חובב, גולן ווזנר, 1999).
גישה זו, מעמידה במרכז את המעורבות האישית העמוקה של הצוות החינוכי, ויכולתם ליצור אווירה וקשרים בין אישיים מתאימים עם החניכים (Kigmann,
1 992). יתר על כן, מאחר והחניכים לומדים את הציפיות מהם בעיקר באמצעות צפייה באחרים, התנהגות הצוות החינוכי מהווה עבורם דוגמא אישית. לכן, יש חשיבות רבה להתנהגות הצוות במסגרת הפנימייה, לאינטראקציה בין הצוות לבין והחניכים, זאת בין אם האינטראקציה היא חלק מהחיים היומיומיים בפנימייה או שהיא ממוקדת סביב אירועים מיוחדים ומפגשי משמעת.  המחקר הנוכחי כאמור, מנסה להתחקות אחר מדיניות המשמעת המתעצבת בפנימייה תוך בחינה של היבטים שונים כמו יישום כללי משמעת, תקנון, זכויות החניכים, אחידות ביישום הכללים וכו'… המחקר כלל ראיונות עומק עם צוות הפנימייה ובהם, חמש אימהות בית, שני מדריכים חינוכיים ומנהל הפנימייה. לממצאים המרכזיים במחקר חשיבות הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה מעשית. במישור התיאורטי, נעשה ניסיון לקשור בין המרכיב האישי של איש הצוות לבין היישום של מדיניות המשמעת בפנימייה. כמו כן, המחקר הנוכחי דן בפעם הראשונה בשאלות של חוק וחקיקה, בכל הקשור לסמכויות הפנימייה כארגון חינוכי פורמאלי ובלתי פורמאלי כאחד. במישור המעשי, המחקר והממצאים אמנם מתבססים על חקר מקרה, אולם ניתן לבחון התאמתם והכללתם על פנימיות וכפרי נוער חינוכיים נוספים. כך למשל, ממצאי מחקר זה מצביעים על הצורך להתמקד בתהליכים שונים של גיוס, הכשרה ושימור צוות, כמו גם בתהליכים של יצירת כלים חינוכיים שונים, במטרה לשמור על הפנימייה כארגון חינוכי ראוי ובטוח.