סיכום מלא- בונים מדינה (מאבק היישוב בשלטונות המנדט, העברת שאלת א"י לאו"ם כולל החלטת האו"ם, מלחמת העצמאות, הכרזת המדינה, הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים)

תקציר העבודה

פרק 3- המאבק להקמת מדינה 1945-1949
א-  מאבק היישוב בשלטונות המנדט ב-   העברת שאלת א"י לאו"ם כולל החלטת האו"ם ג-    מלחמת העצמאות ד-   הכרזת המדינה ה-  הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים
3 -א מאבק היישוב בשלטונות המנדט תנועת המרי העברי: בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל הייתה ציפייה שבתום המלחמה הבריטים ישנו את מדיניותם כלפי היישוב ויבטלו את מגבלות הספר הלבן (לא לעלייה יהודית, לא להתיישבות ולא לרכישת קרקעות). תקווה זו של היישוב היהודי התנפצה לאור העובדה שהבריטים המשיכו במדיניותם ותמכו בצד הערבי. בשלב זה החלה להתגבש ביישוב קריאה לנטוש את הקו המתון ולעבור להתנגדות צבאית. על רקע זה ובעיקר בשל חשש מאיבוד התמיכה של העם מחליטה הנהגת היישוב לפעול כנגד הבריטים.
בהוראתו של דוד בן גוריון, מתכנסת מפקדת ההגנה (הארגון הרשמי של תנועת היישוב) ומזמינה את מחתרות האצ"ל והלח"י לשתף עימם פעולה במאבק בבריטים.
הסיבות להקמת תנועת המרי העברי היו:
1. אכזבה מממשלת בריטניה: הבריטים לא משנים את מדיניותם, בעיקר נאומו של שר החוץ הבריטי בווין שמתנער בנאומו מהתחייבות בריטניה כפי שבאה לידי ביטוי בהצהרת בלפור ובכתב המנדט הבריטי.
2. אחדות: בן גוריון האמין כי פעילות משותפת ואחידה של כל הפלגים ביישוב תשפיע יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית ובעיקר תאחד את כל היישוב תחת הנהגתו. תנועת המרי העברי הקימה מפקדה משותפת לשלושת ארגוני המחתרות ונקבע שכל החלטה צריכה לקבל אישור של המפקדה המשותפת.
תנועת המרי העברי פעלה בשלושה מישורים- המישור הצבאי ובתחומים של עלייה והתיישבות.
להלן הפעולות העיקריות של תנועת המרי העברי:
המישור הצבאי:
1. פריצה לכלא עתלות: במחנה המעצר בעתלות הוחזקו ע"י הבריטים מעפילים ועולים שנעצרו. באוקטובר 45 פורץ כוח של הפלמ"ח (חלק מארגון ההגנה) אל המחנה ומשחרר את המעפילים.
2. ליל הרכבות: בנובמבר 45, בפעולה משולבת של כל הארגונים מחבלים לוחמי התנועה את תנועת הרכבות בארץ ע"י פיצוץ מסילות הברזל הראשיות ואף מטביעים ספינות של חיל הים הבריטי.
3. ליל הגשרים (גשרונים): בפעולה זו פוגעים לוחמי הפלמ"ח ב-11 גשרונים המחברים את ארץ ישראל עם המדינות השכנות במטרה ליצור נתק.
*בהמשך תוקפים הלוחמים את בתי המלאכה של הרכבת בחיפה ומתקנים של המשטרה הבריטית ואת שדות התעופה הצבאיים שלה.
פעולות בתחום ההעפלה וההתיישבות:
בתחום ההעפלה: בתקופת פעילותה של תנועת המרי היא גם פעלה בתחום ההעפלה:
נעשו מספר ניסיונות להביא ארצה אוניות מעפילים למעט אוניה אחת- חנה סנש, נתפסו ע"י הבריטים כל האוניות. פרשה בולטת אחרת באותו תחום הייתה פרשה האוניה ווינגרט שסימלה יותר מכל את מאבקה של תנועת המרי בתחום ההעפלה.
בתחום ההתיישבות: האירוע הבולט ביותר היה פרשת "בירייה ב' " שהיא יישוב הנמצא בצפון ואליו הגיעו הבריטים במטרה לחפש נשק ותוך כדי החיפושים הרסו את היישוב. חברי התנועה ניסו להקים מחדש את היישוב מספר פעמים תוך עימות עם הבריטים (עימות אזרחי) עד שהבריטים הסכימו לבסוף להשאיר את היישוב. פעולותיה של תנועת המרי חיזקו את המורל ביישוב והבהירו לבריטים כי היישוב לא מוכן להשלים עם הגבלות המדיניות הבריטית.
כיצד הגיבה בריטניה לפעולות תנועת המרי?
השבת השחורה: ביום שבת ה-29 ביוני 1946 הגיבה ממשלת בריטניה לפעולותיה של תנועת המרי העברי. הבריטים עצרו קרוב ל-3000 אנשים, בעיקר את מנהיגי היישוב ואנשי ההגנה וכלאו אותם. במקביל, הטילו הבריטים עוצר על הערים הראשיות, ניתקו את קווי התקשורת והחלו בסדרת חיפושי נשק ביישוב היהודי. במהלך החיפושים הצליחו הבריטים למצוא את מצבור הנשק העיקרי של ארגון ההגנה בקיבוץ יגור. השבת השחורה הייתה התגובה הקשה ביותר שהנחיתו הבריטים על היישוב היהודי. בפעולה זו ביקשו הבריטים לחסל את תנועת המרי העברי, בדגש על אנשי ההגנה במטרה להשאיר את היישוב היהודי ללא הנהגה מדינית. כתוצאה מהשבת השחורה התעורר ויכוח ביישוב האם להמשיך בפעולות צבאיות כנגד הבריטים או לחדול.
הנסיבות לפירוק תנועת המרי:
הפיצוץ במלון המלך דוד בירושלים: בתגובה ל"שבת השחורה" תכננה תנועת המרי מספר פעולות כנגד הבריטים. שלושה שבועות לאחר השבת השחורה פיצץ ארגון האצ"ל את האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים. המלון שימש כמרכז השלטון הצבאי והאזרחי של הבריטים בארץ. מטרת הפעולה הייתה לשבש את פעילותם של הבריטים בארץ ולפגוע בהם. בפיצוץ, נהרגו בסביבות 100 איש, ביניהם בריטים, ערבים ויהודים והפעולה זכתה לגינוי נרחב בארץ ובעולם. הטענה היא כי ארגון האצ"ל ביצע פעולה זו ללא אישור של מפקדת המרי שכעיקרון השעתה את פעילותה הצבאית ואילו האצ"ל טוען מצידו כי המפקדה אכן אישרה את הפעולה והאחריות לתוצאותיה היא של הבריטים שלא פינו את האנשים מהמלון. על רקע פעולה זו פורקה תנועת המרי העברי ונפסק שיתוף הפעולה בין הארגונים. עוד קודם לכן אירועי השבת השחורה כבר העלו ספק בהמשך לפעילות התנועה והפיצוץ עצמו שימש כסיבה ישירה לפירוק התנועה. החל משלב זה מתפצל היישוב ופועל בשתי דרכים שונות כנגד הבריטים:
מאבק צמוד ומאבק רצוף: לאחר פירוקה של תנועת המרי העברי התפצל שוב הישוב היהודי בכל הנוגע להמשך המאבק בבריטים.
1.מאבק רצוף: בגישת המאבק הרצוף תמכו אירגוני האצל והלחי. כאשר גישה זו קוראת לנהל מאבק –