הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19
א.המאפיינים של הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית הלאומיות היא תופעה היסטורית שצמחה במאה ה- 19 באירופה, בעקבות שינויים ותהליכים שהתרחשו במאות ה – 18- 19. התודעה הלאומית העניקה לאנשים שאיבדו את זהותם, רגש של השתייכות ומוקד של הזדהות.
v      מן ההיבט הפוליטי- הלאומיות מערערת על הלגיטימיות של מוקדי הכוח הקודמים- שושלות המלוכה, האצולה והכנסייה, ודורשת להעביר את מוקדי הכוח והשלטון ללאום. שאיפת הלאום היא לבטא את עצמו בצורה פוליטית, באמצעות הקמת מדינה עצמאית.
v      מן ההיבט החברתי- הלאומיות, המבטאת את תחושת השייכות והנאמנות ללאום,  היא מגשרת על  פני הבדלים כגון פערים חברתיים, פערים כלכליים ומסורות אזוריות.
v      מן ההיבט התרבותי- הזהות הלאומית מתגבשת בדרך כלל סביב מולדת, אליה קשור הלאום, ובה נוצרה הזהות הלאומית. הלאומיות מחייה מסורות קיימות ומעשירה אותן. תרבות הלאום מורכבת מסמלים, מיתוסים, סיפורים, שפה, זיקה לדת, זיכרון היסטורי, טיפוח אתרי זיכרון, שירים, תלבושות מסורתיות, מאכלים.
ב.הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19 ולהתגבשותן:
1.תנועת ההשכלה והנאורות-גורם רעיוני רעיונות ההשכלה הומצאו ע"י הוגי דעות משכילים, פילוסופים, אומנים, אנשי רוח, סופרים, אומנים ואנשי מדע. הם האמינו כי האדם ייצור תבוני, חכם ולכן יש ביכולתו לבחור את אמונתו, דעותיו ומעשיו . תנועת ההשכלה התנגדה למשטר הישןהמלוכני והם קראו לביטול סמכות הכנסייה וסמכויות המלכים שנחשבו לשליחי האל, ברצון האל. תנועת ההשכלה האמינה ברעיונות כמו : חופש הבחירה, חירות האדם ,שוויון זכויות והחירות הטבעית של כל לאום להקים מדינה ריבונית- עצמאית, בה העם הוא הריבון ( בחירת השלטון תבטא את רצון העם) ולחיות חיי חירות במולדתו.
רעיונות אלו ערערו על המשטר המלוכני ( "הסדר הישן")- מלכים, אצולה, כנסייה- ואפשרו לצמיחת מנהיגות חדשה שהובילה את התנועות הלאומיות. הדרישה מהאדם להעז ולהשתמש בשכלו הובילה לקדמה, חדשנות ורצון לשנות את המציאות הקיימת.
רעיונות כמו שוויון זכיות וחירות גרמו לתנועות הלאומיות להיאבק כנגד השלטון הקיים כדי לממשן וזאת באמצעות הקמת מדינה ריבונית-עצמאית, ב 2.המהפכה הצרפתית,
1 789-גורם פוליטי/היסטוריי המהפכה הצרפתית, היא מהפכה ששינתה את הסדר המדיני-חברתי בצרפת. היא הייתה מהפכה נגד המשטר הישן = משטר אבסולוטי. המהפכה היא לאומיות, משום שהיא נאבקה, תוך שימוש בכוח ואלימות,  להשגת ריבונות ועצמאות פוליטית. בשתיהן הייתה שותפות של הציבור להשגת הריבונות. שתיהן פרצו במאה ה-18 והייתה הפנמה של רעיונות ההשכלה. מטרת המהפכות הייתה ליצור מצב חדש ולשנות בכוח את המצב הישן. זהו מהפך דרמטי שמתרחש באירופה- השלטון במאה ה-18 שהיה בידי המלך ועבר בירושה בחסד האל מתערער ועובר לידי העם.
צרפת היא דוגמא וסמל לבניית משטר חדש המבוסס על אידאולוגיה חדשה- השקפת עולם חדשה ומתקדמת במקום המשטר המלוכני הישן. המהפכה היא הראשונה שהורסות את "הסדר הישן"- המשטר המלוכני ובונים שלטון המבוסס על רעיונות ההשכלה: שוויון, חירות וריבונות העם- רצון הכלל. בזכות המהפכה, רעיונות כמו חירות, שוויון ואחווה  מופצים באירופה ומשפיעים על עמים נוספים לצאת למאבק למען עצמאותם.
3.המהפכה התעשייתית- גורם חברתי/כלכלי המהפכה התעשייתית הייתה כוח מהפכני ששינה את פני האנושות כולה יותר מכל מהפכה אחרת באירופה. מהי המהפכה התעשייתית? מעבר מחברה המתבססת מבחינה כלכלית על חקלאות בעיקר בכפרים לחברה מודרנית המתבססת על התעשייה. מעבר מחברה שאמצעי הייצור ידניים ולפעמים ביתיים, לחברה שבה תהליך הייצור נעשה באופן המוני, ומהיר בבתי חרושת ומפעלים. תהליך השינוי –
ג. מאפיינים של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

1 .הנהגה – המנהיגים של התנועות הלאומיות היו, בד"כ, טיפוסי מנהיגים מודרניים שמקור סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי- הישן. הם היו מנהיגים כריזמאטיים, אשר האמינו בכוחם לשנות את המציאות ובנו תוכניות לשינוי המציאות בהתאם להשקפת עולמם ולאמונתם, תוך גיוס ההמונים.

2 .      מטרה – המטרה של התנועות הלאומיות היתה להאבק למען הקמת מדינת לאום עצמאית וריבונית בטריטוריה מסוימת, אליה הייתה להם זיקהקשר רגשי והיסטורי.
–
שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית באירופה במאה ה-19.
שלב א'- שלב ההיערכות שלב בו כמה מאות בודדות של אנשים, בדרך כלל משכילים בני המעמד הבינוני, החלו לגבש את המסגרת הלאומית ומניחים את היסודות לתרבות הלאומית. הפעילות הלאומית בשלב זה התמקדה ביצירת אוסף קנוני של דימויים עצמיים על אודות העבר, ההווה והעתיד של בני הלאום. שלב ב'- שלב ההרחבה שלב זה אופיין בהרחבת מעגל השותפים בתנועה הלאומית וחיזוק הקשרים המלכדים ומקשרים בין האנשים המרגישים שייכים לאותו הלאום. בשלב הזה התבססה רשת של אגודות לאומיות שגייסו כספים, ייסדו בתי ספר, ארגנו טקסים לאומיים, הקימו אתרי תרבות ומורשת לאומיים והוציאו לאור –
תנועה לאומית מדגימה – המאבק לעצמאות יוון (1832-1821):
1. מה היה המצב לפני המאבק?
 היוונים היו נתונים לסבל ולדיכוי במשך כ-400 שנה ע"י האמפריה העותמנית, עוד מהמאה ה-16. היוונים היו שונים מהעות'מאניים בדתם, שפתם והשכלתם (היוונים היו נוצרים משכילים ואילו העות'מאנים מוסלמיים).
2.
מתי התרחש המאבק?
המאבק התרחש בשנים 1821-1832.
3. מה היו מטרות המאבק?
1. להשתחרר מהשלטון הזר של האמרפיה העותמניתיצד התגבש הרעיון למאבק על העצמאות
2 . לחדש את התרבות היוונית העתיקה ששמשה מקור לתרבות האירופאית –