זירה עיתונות וספורט:
בין ספורט לעיתונות ספורט- תיאוריית הבדלי אישיות: גורסת כי אמצעי התקשורת עוזרים לספק צרכים שונים של צרכנים שונים. התיאוריה מחלקת את צרכי האדם לארבעה סוגי צרכים:
צרכים קוגניטיביים: חיזוק מידע, ידע והבנה על המתרחש. קבלת מידע עובדתי על ענפי הספורט השונים (תוצאות, סטטיסטיקות, מידע על קבוצות וכו'…) צרכים רגשיים: הנאה וריגוש בעת צפייה בשידור המשחק ואף בנוכחות במשחק עצמו.
צרכים חברתיים: ביטחון, קשר עם משפחה וחברים. באמצעות צפייה משותפת במשחקי ספורט עם חברים מתגברת ההשתייכות לקהילה מסוימת וככל שהאהדה לקבוצה גדולה יותר ככה ההשתייכות והערכים המשותפים גדולים יותר. צרכים אסקפיסטים: פורקן מתח ובריחה מתפקודים חברתיים.
תקשורת וספורט- היסטוריה:
א.  ספורט ויומני החדשות בקולנוע- עוד לפני שהיו רדיו וטלוויזיה היה קולנוע. שיתופים פעולה בין יוצרי הקולנוע למארגני תחרויות ספורט הביאו את השידורים למסך הקולנוע. בדומה לסרט בקולנוע, משחקי הספורט הם אירועים שאינם זקוקים בדר"כ להסברים, יש טובים, רעים, חסרי סיכוי ומועמד לניצחון, וכולם חלק מעלילה מובנית –
ג. ספורט וטלוויזיה- הקשר בין ספורט וטלוויזיה התחזק והתפתח לאורך השנים בכמה מישורים:
1. צריכת ספורט- העיסוק בספורט, הצפייה והסיקור הפכו לפעילות המרכזית בתרבות ההמונים במאה ה- 20, כולל בישראל. שידורי הספורט זוכים לרייטינג גבוה ולכן גדל זמן השידור המוקדש לספורט. בעבר שידורי הספורט שולבו בערוצים הארציים, כיום יש 7 ערוצים שעוסקים 24 שעות רק בספורט.
2 . כסף מספורט- מעבר לפרסומות, רשתות הטלוויזיה לא יכלו שלא לכלול תכני ספורט בלוח השידורים שלהן והחלו לשלם סכומי עתק על הזכות לשדר אירועי ספורט. גם בארץ נרשמה לאחרונה עלייה של 20% בזכויות השידור לליגה הישראלית בכדורגל, כשחברת צ'רלטון קנתה את זכויות השידור ב-120 מיליון יורו.
3 –
ספורט ומגדר- נשים בספורט- יחסי ספורט ונשים נתפסים כיחסים חריגים. מאז ומעולם ועד התקופה המודרנית העיסוק של נשים בספורט נתפס כבלתי הולם ולעיתים כ"סטייה". כיום, תקשורת הספורט נוטה להתייחס לספורט נשים כשולי ביחס לספורט הגברים, הן מבחינת כמות הסיקור והן מבחינת איכותו. עקב מחסור בכוח אדם גברי ועקב העובדה שנשים "עוברות מסך" ומוכרות יותר נכנסו נשים רבות לעיתונות הספורט. איך התקשורת מציגה ספורט נשי? -נקודת מבט גברית -התמקדות במראה החיצוני -נשים –