הגדרת ההיתר לעשות מלאכה בחג לצורך אוכל נפש

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 5810
מספר מקורות 35

תקציר העבודה

עבודה סמינריונית בנושא הלכתי שהוגשה במסגרת הדרישות לקבלת תואר ראשון וקיבלה ציון גבוה.
להלן המבוא ותוכן העניינים:
התורה אסרה על עשיית מלאכה בשבת ובחג. בשונה מן הדין בשבת, בה כולל איסור המלאכה את כל ל"ט מלאכות המשכן, צמצמה התורה את איסור המלאכה בחג והתירה לעשות בו מלאכה לצרכי אכילה, 'אוכל נפש'. חכמי התלמוד נחלקו בתחומי ההיתר, האם מותר לעשות את מלאכות אוכל נפש בחג גם לצרכים שאינם מוגדרים כ'אוכל נפש'. עבודה זו תחקור את התובנות השונות בתלמוד ובפוסקים בנוגע להגדרת תחומי היתר עשיית המלאכה בחג, מהי ההשלכה ההלכתית על הפעולות המותרות כתוצאה מהיתר זה ואלו סוגי המלאכות כלולות בו.
הפרק הראשון, מעלה את השאלה השנויה במחלוקת בית-שמאי ובית-הלל, האם הותרה עשיית מלאכה בחג רק לצורך אוכל נפש, או ש"מתוך שהותרו המלאכות לצורך אוכל נפש הותרו גם שלא לצורך". יש להבין את התשתית הרעיונית ממנה צמחה מחלוקת כה יסודית בהבנת דברי הכתוב. הפרק השני, מציג את התפתחות הדיון בתחומי היתר אוכל נפש בספרות הראשונים והאחרונים.
קיימות פרשנויות שונות למשמעות הרחבת ההיתר לפי בית-הלל הסוברים שניתן לעשות את המלאכות גם שלא לצורך אוכל נפש: הן בנוגע לרמת הרחבת ההיתר, שיש לדון האם לדעתם התורה אכן התירה כל שימוש שהוא במלאכות אכילה בחג; והן בנוגע להגדרת הצרכים שלשמם מותרת עשיית מלאכה הלכה למעשה, האם מדובר דווקא בצרכי מצווה, בדומה למטרת ההיתר המקורית – מצוות שמחת יום-טוב, או שניתן להרחיב את ההיתר גם לצרכי הרשות.
הפרק השלישי, משלים את הבנת היתר מלאכות אוכל נפש הלכה למעשה, בבירור זהות המלאכות שהותרו באופן גורף, כאשר בבסיס הדיון ניצב הצורך לברר את שיטתו של הרמב"ם שנדמה, בהשקפה ראשונית, שהוא סבור שיש לצמצם את ההיתר למלאכות הוצאה והבערה בלבד.
מתוך עיון והעמקה בכוונת דבריו ניתן להגיע לתובנות מחודשות על היקף היתר התורה.
העבודה מתבססת על דברי המשנה ופירושה בתלמוד הבבלי ומפרשיו: רש"י ותוספות; על ספרי הפוסקים הראשונים כמו הרמב"ם (ונושאי כליו), הרמב"ן והרא"ש; על ספרי פסיקה בסיסיים כמו שולחן-ערוך ונושאי כליו ושולחן-ערוך רבינו הזקן; וכן על ספרי עיון הלכתיים שחוברו בדורות האחרונים כמו צפנת פענח והמועדים בהלכה.
תוכן עניינים
מבוא. 3
פרק ראשון: היתר מלאכות בחג לצרכי אכילה ("אוכל נפש") –   כסיבה להיתר או כסימן למלאכות המותרות לגמרי 5
מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם היתר המלאכה כולל מקרים שאין צורך במלאכה. 5
תליית מחלוקת בית-שמאי ובית-הלל בפירושים שונים בכוונת התורה בהיתר אוכל נפש בחג. 6
מקורות בדברי הראשונים להסבר שמלאכות אוכל נפש עצמן הותרו 8
המושג "מלאכת עבודה" כמחזק את הביאור שמלאכות "אוכל נפש" עצמן הותרו 8
אי ההיתר לשחוט נבילה בחג כמחזק את ההבנה שמלאכות "אוכל נפש" עצמן הותרו 10 סיכום. 11
פרק שני: מידת הרחבת ההיתר של אוכל נפש לשאר דברים לפי בית-הלל. 12
דיון בגמרא במה חולקים בית-שמאי ובית-הלל במשנה. 12
פרשנויות שונות להיתר לעשות מלאכות אוכל נפש שלא לצורך. 14
א. שיטת רש"י – היתר גורף מן התורה. 14
ב. שיטת בעלי התוספות – היתר מוגבל לכל צרכי החג. 15
ג. שיטת רי"ד – היתר אוכל נפש מחליש את איסור המלאכה שלא לצורך. 16
הגדרת הצרכים המותרים בחג שאינם "צרכי אוכל נפש". 17
היתר לצורך מצווה בלבד. 18
צורך מצווה לעומת צורך רשות. 19
הרחבת ההיתר לשאר צרכי האדם והנאתו 20 סיכום. 21
פרק שלישי: זהות המלאכות שהותרו באופן גורף לאור הגדרת המונח "שלא לצורך". 23
המחלוקת ברוחב היקף ההיתר לכל מלאכה שהיא. 23
ההיתר כמצומצם למלאכות הוצאה והבערה בלבד (שיטת הרמב"ם)
5 דברי הרמב"ם כמחדשים היתר במלאכה שאינה "מלאכת אוכל נפש". 26
דברי הרמב"ם כנכונים גם לגבי המלאכות שלא הוזכרו בדבריו 27
סיכום. 28
סיכום ומסקנות. 30 ביבליוגרפיה. 32