קרב תרנגולים

עבודה ראשונה באנתרופולוגיה:
1.    כאשר בן תרבות האזנדה נתקל באירועים של חוסר מזל, הוא טוען כי כישפו אותו. אין פירוש הדבר שאינו מכיר בחוסר כישרון או במשגים מוסריים. הכישוף אינו פוגע באנשים בצורה מקרית, אלא משום שהמכשף רוצה להזיק רק לאנשים שהוא שונא, הסתכסך עמם או בהם הוא מקנא. לעיתים אדם מאשים בכישוף לא רק את אלו השונאים אותו או מקנאים בו, אלא את אלה אותם הוא שונא או בהם הוא מקנא. הכישוף, כתיאוריה סיבתית של הפגעים והאסונות, קשור ליחסים האישיים הקיימים בין האדם הסובל לבין חבריו וכן גם לתיאוריה של שיפוט מוסרי להבחנה בין טוב ורע. כאשר כישוף פוגע בבריאותו ועלול לגרום אף למותו, משחית את יבוליו או כשחוזה עתידות מגלה לאדם שכישוף יאיים עליו בעתיד, אותו אדם לא יישב בשקט ובחוסר תקווה. הוא –
2.        קרב תרנגוליםהוא אקט תרבותי, סוג של טקס לא-פורמאלי. הוא מהווה מנגנון חיברות לפרט תוך כדי השתתפות וצפייה בו, וכן ממחיש את המציאות החברתית פוליטית תרבותית בה הוא חי. הניסיון להבין את הטקסט דרך הטקס הוא ניסיון להבין חתך תרבותי על החברה הבאלינזית.. באלי הוא מקום שפעם נשלט ע”י קולוניאליזם אירופאי. לפני כן הוא היה שילוב של כל מיני שבטים/תרבויות. לאחר הקולוניאליזם הייתה השלטה של תרבות לאומית. החוק נגד קרב התרנגולים לא היה לפני כן. הקרב עצמו מנותח כמו קרב בין סטאטוסים רווי דם, למרות שמי שנפצע שם הם התרנגולים, ולא האנשים. אחרי שהקרב נגמר אין השפעה על היחסים בין האנשים. הקרב משקף יסודות ואלמנטים חברתיים של התרבות הבלינזית- “פניה של באלי מתגלים בזירת …