פרוסמינריון בציון 100! פילוסופיה סינית - דאואיזם ומוסר.

בעבודה זו אעסוק בתורת הדאו ובמשמעויות הנובעות מהכתבים העמוקים והמקודדים של לאו דזה וג’ואנג דזה בדגש על עבודת הפרט והתפתחותו האישית אל מול הקשר של היחיד עם זולתו- החברה, העם, המדינה.    הדאו הינו תורה המבקשת לכוון את האדם לחיפוש אחר המקור של הטבע. הדאו מוצג בעצמו כמהות הקשורה לבריאת היקום, ובכך ניתן לראות את עוצמתו ואת הכוח הפוטנטי הטמון בו, כמו גם את מסתוריותו. מסתוריות זו קוראת לעיתים לקושי בהבנת עומקי הדברים והכוונה האמיתית של הדאו. עם זאת, הדאו אינו מוצג כדבר מרוחק שאין טעם לנסות להשיגו ומכוון את האדם ללמוד את עצמו ואת דרך היקום על מנת להיות קרוב לדאו, להיות תואם ונכון בהרמוניה היקומית.
   מעצם היותו של הדאו פילוסופיה הנוטה לעסוק בקוסמולוגיה, מטאפיזיקה, בחקר היקום ובריאתו, ניתן למצוא פחות כתבים העוסקים בקשר שבין האדם לסביבתו כמו בתורות חברתיות שונות. עם זאת, הדאו אינו מתעלם מעצם היותו של האדם יצור חברתי וכחלק מכך, מציג את דרך המוסר ואמות מידה להתנהגות נאורה תוך שהוא מנסה להגדיר את דרך פעולתו של הנאור, בעל הסגולה. בנוסף לכך, ניתן למצוא בכתבים מעין ביקורת סמויה על התנהלות השליטים בסין, אך גם עצות לאופי שלטון תקין ואיתותי הכוונה לדרך שעליה השליט החכם צריך לשים פעמיו.
   בחרתי לחקור בעבודה זו את הקשרים האינטימיים אותם מנהל האדם עם “הדרך” ביחס לקשרים האנושיים המלווים את חייו. אני מעוניינת לבחון את החלקים בדאו המעודדים את האדם להסתכלות פנימית ולשאול מהו אם כן טיב המגע של הפרט עם סביבתו? האם קיימת סתירה בין הלימוד האישי של הדאו לבין החיים החברתיים? או שמא אלו שני פנים שביכולתם לתמוך האחד בשני?    מבנה המחקר יכלול סעיף המתמקד בהבנת תורת הדאו מתוך הספרים המזוהים עם לאו דזה וג’ואנג דזה ומתוך פרשנויות הנשענות על מאמרים ומחקרים של חוקרים בתחום. בכוונתי להביא דוגמאות המתארות נקודות מוצא מרכזיות בפילוסופיית הדאואיזם ואת ההכוונה לביטוי אספקטים אלו בחיי היומיום של היחיד, בדרך המחשבה ובגישה הכוללת לחיים.
   הסעיף השני יכלול הסברים למושג סגולה (德)ואת הגישה אותה מציע הדאו לאמץ לשם השגתה, כיצד מתפרשת הסגולה ביחסים בין אישיים, מהם קני המידה לחיי מוסר וכיצד באים לידי ביטוי ערכים כמו אנושיות והתחשבות בזולת.       לבסוף אציג את הקשר בין שני סוגי היחסים המתרחשים בחיי האדם; הראשון אל מול עצמו והדאו, והשני אל מול הזולת. ברצוני להעמיק את ההבנה בניסיון לחשוף את התייחסות הדאו בנוגע לנקודות המפגש בין עולם הפנים לעולם החוץ ולשפוך אור על נקודות מגע אלו.