גלובליזציה ענף הבירה

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2018
מספר מילים 2895
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

מטלה בנושא גלובליזציה בענף הבירה במסגרת הקורס גלובליזציה בעולם ובישראל תקציר מנהלים למענה על השאלה "באיזה מידה ענף הבירה נחשב לענף גלובלי?", אנו פונים למודל שפיתח  George Yip, מודל הפוטנציאל של הענף הגלובלי שלפיו ישנן ארבעה זרזים ענפיים, הראשון זרזי שוק (Market Globalization Drivers) דוגמת צרכי לקוחות משותפים, שיווק נייד, לקוחות גלובליים וערוצים גלובליים, השני זרזי עלויות (Cost Globalization Drivers) ולפיהם יש לקבוע האם ישנו יתרון יחסי בעלויות הייצור במדינה מסוימת על מדינה אחרת, הזרז השלישי הוא זרזי ממשלה (Government Globalization Drivers) דוגמת מדיניות סחר שמעדיפה תוצרת מקומית דוגמת מכסות יבוא או מיסי יבוא כגון מכס ורגולציה אחידה בנושא מסחר, והזרז הרביעי הוא זרזי תחרות (Competitive Globalization Drivers) דוגמת נפח גבוה של יבוא ויצוא, מתחרים ממדינות שונות ותלות הדדית בין מדינות.
למעשה ארבעת הזרזים האלה אשר לכל זרז ניתן משקל שווה (
5 %), כאשר משקללים את תוצאותיהם ביחד, הם אמורים לתת לנו מענה לשאלה האם ענף מסוים הוא אכן גלובלית או לא.
הסף שמעליו ענף מסוים יחשב לגלובלי הינו התקיימות לפחות שלושה זרזים דהיינו תוצאה מעל 75% מתקבלת התוצאה כי הענף גלובלי ולכן כדאי לחברה לשאוף בכיוון של גלובליזציה אשר אמורה להטיב עמה. בהמשך העבודה, התייחסנו בהרחבה לכל זרז באופן כללי ובאופן מפורט בהקשר של ענף הבירה וזאת במטרה לנסות ולענות על השאלה האם ענף הבירה הוא אכן גלובלי. המסקנה היא כי ענף הבירה נחשב לענף בעל מאפיינים גלובליים מובהקים.  בנוסף, מצאנו כי לבירה הגלובלית יש נוכחות מכובדת בסין וזאת בדמות תאגידי בירה בינלאומיים שנכנסו כשותפים עם תאגידי בירה סיניים וביחד שלטו בנתח שוק לא מבוטל משוק הבירה הסיני. למענה על השאלה "האם לגרמניה יש יתרון תחרותי בשוק הבירה?", אנו פונים למודל של פורטר וע"י שקלול כל הפרמטרים הקשורים למודל (תנאי גורם, תנאי ביקוש, אסטרטגיה מבנה ותחרותיות, תעשיות קשורות ותומכות) הגענו למסקנה כי לגרמניה אין יתרון תחרותי בענף הבירה וזאת בשונה למשל מתעשיות אחרות במדינה שנהנות מיתרון תחרותי בתחום שלהן. תוכן עניינים

1 . תקציר מנהלים . 2
2 . מבוא -4
3 . חלק א – באיזה מידה ענף הבירה הוא ענף גלובלי?. 5
    3.1 זרזי שוק (Market Globalization Drivers) – 5
    3.2 זרזי עלויות (Cost Globalization Drivers) – 5
    3.3 זרזי ממשלה (Government Globalization Drivers) – 6
    3.4 זרזי תחרות (Competitive Globalization Drivers) -.. 7
    3.5 רמת החדירה של הבירה הגלובלית לסין — 8
4 . חלק ב – האם לגרמניה יש יתרון תחרותי כמדינה בענף הבירה?. 9
5. סיכום .11
6 . ביבליוגרפיה -…12
מבוא
העבודה שלפנינו מורכבת משני חלקים עיקריים, חלק א' וחלק ב'. חלק א' יעסוק בשאלה "באיזה מידה ענף הבירה הוא ענף גלובלי?". בכדי לענות על שאלה זו, יעשה שימוש במודל שפיתח  George Yip שנקרא "מודל הפוטנציאל של הענף הגלובלי".
כמו כן, בחלק זה של העבודה נדון במידת החדירה של הבירה הגלובלית לשוק הסיני, ולצורך המחשה נביא ננתח מאמר שעסק בחדירת מותק הבירה הבינלאומי קרלסברג לשוק הבירה הסיני וגם יוצג תרשים המראה חלוקה של שוק הבירה הסיני לפי יצרניות בירה עיקריות. חלק ב' של העבודה יעסוק בשאלה "האם לגרמניה יש יתרון תחרותי כמדינה בענף הבירה?". גם כאן, בכדי לענות על שאלה זו יעשה ניתוח של המאפיינים הכללים שאמורים להיות למדינה כלשהי בכדי שתיחשב כבעלת יתרון תחרותי בענף כלשהו. הניתוח בפרק זה מבוסס על מודל כלכלי שפיתח מייקל פורטר ונקרא "מודל היהלום" (The Porter Diamond Model), פורטר מנסה להסביר באמצעות מודל היהלום איך נוצר יתרון תחרותי של מוצרים ותעשיות מסוימות במדינות מסוימות ולכן יישום היהלום על תעשיית הבירה אמור לתת לנו מענה על השאלה המוצגת בפרק זה.