מבוא

1 . מאפייני שנת תינוקות ופעוטות "המיון הבינלאומי של הפרעות שינה" (International Classification of Sleep Disorders) משנת 1997 מחלק את בעיות השינה לשתי קטגוריות אבחנתיות נפרדות: "הפרעת תחילת שינה" (Sleep Onset Association Disorder) ו"הפרעת מערכת גבולות שינה" (limit setting sleep disorder). הגרסה האחרונה של "המיון הבינלאומי של הפרעות שינה" מאחדת את שני הסוגים הנ"ל לקטגוריה האבחנתית הקלינית של "נדודי שינה התנהגותיים בילדות" (Behavioral Insomnia of Childhood).
כמו הפרעות פסיכיאטריות אחרות, סימפטומים קלים וארעיים לבעיה זו אינם כוללים בהכרח הפרעת שינה. בעיות של שעות שינה מופיעות בעיקר אצל ילדים בגיל שנתיים ומעלה, כולל השהייה בשעת שינה וסירוב לשינה. התנהגויות סירוב לשינה מתבטאות בהשהיה, מחאות מילוליות, בכי, היצמדות, סירוב ללכת למיטה, יציאה מהמיטה, התנהגויות של חיפוש תשומת לב, ובקשות מרובות לאוכל, שתייה וסיפורים. התנהגויות סירוב שינה אלה נכללות לרוב בקטגוריה האבחנתית של "נדודי שינה התנהגותיים בילדות", שבה הורים מפגינים קשיים באכיפה מספקת של גבולות של שעת שינה (למשל, שעת שינה לא עקבית או לא הולמת לגיל הילד או ויתור מול דרישות מרובות לתשומת-לב אחרי שעת השינה). באופן כללי, התעוררויות לילה נכללות בקטגוריה האבחנתית של "נדודי שינה התנהגותיים בילדות". מטפלים תופסים את ההתעוררויות בלילה כבעייתיות רק כשהן כרוכות ב"איתות" (למשל, מלוות בבכי, מחאה או יציאה מהמיטה), וכשהן תכופות ואו ממושכות (Mindell, Kuhn, Lewin, Meltzer, & Sadeh, 2006).
לפי המודל של ויסות שינה אנושית, שינה מוסדרת ע"י שני תהליכים פיזיולוגיים: תהליך S ותהליך C. תהליך S הוא תהליך הומיאוסטטי המייצג את הנטייה לשינה. הוא גדל במהלך השינה וקטן במהלך הערות. תהליך C הוא תהליך היממה, והוא אינו קשור לנקודות שינה-ערות ושולט בנטייה לערות, ובא אחרי מעגל של כ-24 שעות.
האינטראקציה בין שני תהליכים אלה מאפשרת למבוגרים לקבל כ-8 שעות של שינה אחידה ולהישאר ערים לתקופה של 16 שעות רצופות Touchette, 2011)).
בהקשר לתינוקות, הגדרתו של Richman (1981)  לשינה בעייתית אצל תינוקות בני שנה היא נקודות התחלת-שינה הקשורות בהטרדה הנמשכת יותר מ-30 דקות על בסיס קבוע, או נקודות התעוררות-לילה שמופיעות בלפחות 4 לילות בשבוע ודורשות התערבות הורית.
בעיות שינה והתעוררויות בלילה נחשבות לתופעה שכיחה מאוד בקרב ילדים צעירים. בין 20% ל-30% מהתינוקות והילדים בגילאי טרום-בית-ספר סובלים מבעיות שינה. בנוסף, מחקרים הראו שתינוקות הסובלים מבעיות שינה עלולים לסבול מהן גם בגיל טרום-בית-ספר וכן בגיל בית-ספר, והן עלולות להפוך לבעיות שינה כרוניות. מחקרים הראו ששיבוש שינה ואו שינה לא מספיקה עלולה להשפיע לרעה על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים (למשל למידה, מיזוג זיכרון, תפקוד ביצועי), על ויסות מצב רוח (למשל אי-שקט כרוני), על תשומת לב ועל התנהגות (למשל תוקפנות, היפראקטיביות, שליטה דלה בדחף), וכן על הבריאות (למשל תפקוד מטבולי וחיסוני או פציעות לא צפויות) ועל האיכות הכוללת של החיים. כמו-כן, מחקרים הראו כי ישנן השפעות משניות על ההורים (למשל דיכאון אימהי), וכן על תפקוד המשפחה. לבסוף, הנטל הכלכלי הנובע מעלויות הטיפול הרפואי לבעיות שינה בקרב תינוקות וילדים צעירים הינו משמעותי (Mindell, Kuhn, Lewin, Meltzer, & Sadeh, 2006).
אין להתפלא, אפוא, כי במדינות מערביות, בעיות שינה של תינוקות וילדים נחשבות לאחת מהדאגות הנפוצות ביותר המדווחות לרופאי ילדים. בין
5 % ל-41% מהילדים בגילאי שנה עד חמש שנים אינם זוכים לשינה הולמת עקב קשיים בשעת שינה והתעוררויות-לילה ממושכות (Anders & Eiben,
1 997). בנוסף לכך, מחקרים רבים מעידים על מתאם בין שיבוש שינה בילדות מוקדמת ובין תפקוד רגשי, התנהגותי וקוגניטיבי לקויים (Sadeh, Gruber, & Raviv, 2002). –

2 .
מאפיינים הוריים והשפעתם המחקרים בתחום ההורות מהעשורים האחרונים הציעו שלושה מאפיינים עיקריים של סגנון הורות: חום (Warmth) מול דחייה (Rejection); מבנה (Structure) מול כאוס (Chaos); ותמיכת אוטונומיה מול כפייה. מאפיינים אלה שימשו בהערכות הורות של ילדים מגיל טרום-בית-ספר לגיל ההתבגרות. הם שימשו בעיקר בשאלוני דיווח הורה-ילד, אך גם בראיונות פתוחים, בסולמות דרוג ובתצפיות במעבדה (Skinner, Johnson, Snyder,
2 005).
·         חום ודחייה: חום מתייחס לביטויים של חיבה, אהבה, הערכה, טוב-לב והערכה; הוא כולל זמינות רגשית, תמיכה, ודאגה אמיתית. לעומת זאת, ביטויי דחייה כוללים סלידה, עוינות, קשיחות, היענות-יתר ואי-שקט. הם כוללים גם תקשורת גלויה של רגשות שליליים לילד כמו ביקורת, לעג, ומורת-רוח (Skinner, Johnson, Snyder,
2 005).
·         מבנה וכאוס: מבנה מתייחס להגדרת ציפיות ברורות להתנהגות בוגרת, המשולבת עם מערכת גבולות עקבית והולמת. לעומת זאת, כאוס מתייחס להתנהגות הורית שאינה עקבית, אינה יציבה, בלתי צפויה, לא מהימנה או שרירותית (Skinner, Johnson, Snyder, 2005).
תמיכת אוטונומיה וכפייה:
תמיכה לאוטונומיה הורית מתבטאת במתן חופש בחירה לילדים, עידוד הילדים לגלות ולחקור באופן אקטיבי ולהתבטא במטרות ובהעדפות שלהם. תמיכת אוטונומיה מאפיינת אינטראקציה, שבה מצפים מילדים להביע את –

3 .
הקשר בין חמשת מאפייני האישיות לשלושת מימדי ההורות לבחינת הקשר בין חמשת מאפייני האישיות ושלושת מימדי ההורות – חום, שליטה התנהגותית, ותמיכת אוטונומיה – Prinzie, Stams, Deković, Reijntjes and Belsky,
2 009)) ערכו במאמרם מטה-אנליזה המשתמשת ב-5,853 זוגות הורה-ילד שנכללו ב-30 מחקרים, עם גודלי מדגם הנעים בין 57
ל-1,656. הממוצע היה 195. הגיל הממוצע של הילדים במחקרים –
מקורות:
Adair, R., Bauchner, H., Phillip, B., Levenson, S., & Zuckerman, B. (1991). Night waking during infancy: Role of parental presence at bedtime. Pediatrics, 87, 500–504.
Anders, T.F., & Eiben, L.A. (1997). Pediatric sleep disorders: A review of the past 10 years. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry,
3 6, 9–20.
Jenkins, S., Bax, M., & Hart, H. (1980). Behavior problems in preschool children. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 21, 5-17.
Johnson, M.
(1991). Infant and toddler sleep. Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics, 12, 108–114.
McGreavey J.
A., Donnan P. T., Pagliari H. C. and Sullivan F. M. (2005). The Tayside children"s sleep questionnaire: a simple tool to evaluate sleep problems in young children. Blackwell Publishing Ltd, Child: Care, Health & Development, 31, 5, 539–544.
Mindell, J. A., Sadeh, A., Kohyama, J., How, T. H. (2010). Parental behaviors and sleep outcomes in infants and toddlers: A cross-cultural comparison. Sleep Medicine, Vol 11(4), 393-399.
Mindell, J.A., Kuhn, B., Lewin, D.S., Meltzer, L.J., & Sadeh, A. (2006). Behavioral treatment of bedtime problems and night wakings in infants and young children. Journal of Sleep and Sleep Disorders Research, 29, 1263-1276.
Moore, T., & Ucko, L. (1957). Night waking in early infancy, Part 1.
Archives of Disease in Childhood, 32, 333-342.
MORRELL J, STEELE H. (2003). THE ROLE OF ATTACHMENT SECURITY, TEMPERAMENT, MATERNAL PERCEPTION, AND CARE GIVING BEHAVIOR IN PERSISTENT INFANT SLEEPING PROBLEMS. INFANT MENTAL HEALTH JOURNAL, Vol.
24(5), 447–468.
Morrell J., and Cortina-Borja M. (2002). The Developmental Change in Strategies Parents Employ to Settle Young Children to Sleep, and their Relationship to Infant Sleeping Problems, as Assessed by a New Questionnaire: the Parental Interactive Bedtime Behaviour Scale. Infant and Child Development Inf. Child Dev. 11: 17–41.
Morrell, J., & Steele, H. (2003). The role of attachment security, temperament, maternal perception, and care-giving behaviour in persistent infant sleeping problems. Infant Mental Health Journal, 24, 447–468.
Pieters D., De Valck E., Vandekerckhove M., Pirrera S., Wuyts J., Exadaktylos V., Haex B., Michiels N., Verbraecken J., Cluydts R. (2014).
Effects of pre-sleep media use on sleep/wake patterns and daytime functioning among adolescents: The moderating role of parental control.
Behavioral Sleep Medicine, Vol 12(6), 427-443.
Prinzie, P., Stams, G.J.J.M., Deković, M., Reijntjes, A.H.A., Belsky, J. (2009). The relations between parents" Big Five personality factors and parenting: A meta-analytic review. Journal of Personality and Social Psychology, 97, 351-362.
Richman, N.
(1981). A community survey of characteristics of one- to two-year-olds with sleep disruptions. Journal of the American Academy of Child Psychiatry, 20, 281-291.
Sadeh, A.
(2004).  A brief screening questionnaire for infant sleep problems: Validation and findings for an Internet sample. Pediatrics,
1 13: E570–E577.
Sadeh, A., & Anders, T.F. (1993). Infant sleep problems: Origins, assessment, interventions. Infant Mental Health Journal, 14(1), 17–34.
Sadeh, A., Flint-Ofir, E., Tirosh, T., Tikotzky, L. (2007). Infant sleep and parental sleep-related cognitions.
Journal of Family Psychology, 21, 74-87.
Sadeh, A., Gruber, R., & Raviv, A. (2002). Sleep, neurobehavioral functioning and behavior problems in school-aged children. Child Development, 73,
4 05–417.
Sadeh, A., Mindell, J.A., Luedtke, K., & Wiegand, B. (2009). Sleep and sleep ecology in the first 3 years: A web-based study. Journal of Sleep Research, 18, 60-73. Skinner, E., Johnson, S., Snyder, T. (2005). Six Dimensions of Parenting: A Motivational Model, Parenting, 5:2, 175-235.
Touchette, E. (2011). Factors Associated with Sleep Problems in Early Childhood. Encyclopedia on Early Childhood Development. Zuckerman, B., Stevenson, J., & Baily, V. (1987). Sleep problems in early childhood:
Predictive factors and behavioral correlates. Pediatrics, 80, 664-671.
Johnson, N., & McMahon, C. (2008). Preschoolers' sleep behavior: Associations with parental hardiness, sleep-related cognitions and bedtime interactions.
Journal of Child Psychology and Psychiatry, 49, 765-773.