סקירת ספרות:
בשנים האחרונות האינטרנט הפך למקום מרכזי יותר ויותר בעולם המערבי, ככלי המשמש לצרכים רבים, ביניהם רכישת ידע, רכישת מוצרים ושירותים שונים (Kim & David, 2008). מסקרים שנערכו בישראל רואים עלייה בכמות המשתמשים באינטרנט לאורך השנים (בר חיון, 2010).
נתונים מהשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2011" של המועצה לשלום הילד מצביעים על כך שלכ-90% מבני הנוער יש מחשב בחדרם, כ-70% מהם עושים שימוש ברשת החברתית פייסבוק, כ-35% מהם גולשים באינטרנט מעל לשלוש שעות ביום, וכ-58% מאלה הגולשים בטלפון נייד – עושים זאת בזמן השיעור (שחורי ביטון וכהן מדינה, 2014).
לרשת האינטרנט יש יתרונות רבים. האינטרנט מהווה טכנולוגיה מודרנית, מתקדמת, יעילה, ידידותית, עשירה ומגוונת ובעלת ערך מעשי רב. מדובר בטכנולוגיה המאפשרת לאנשים גישה ישירה למקורות מידע רבים ולהתקשרות בין-אישית (מנור-מולדון ורומי, 2009).
כמו כן, חוקרים מסוימים מדגישים את קלות הנגישות למידע באינטרנט כאמצעי אפשרי לצמצום פערי ידע בין-מעמדיים ולדמוקרטיזציה במערכת החינוך (Papert,
1 996). כמו כן, צעירים יכולים לפנות לקבלת ייעוץ וסיוע דרך האינטרנט (Barak,
2 007), ובני נוער המוקעים כחריגים מוצאים ברשת עמיתים שעמם הם יכולים להזדהות (Buckingham,
2 000). אולם לרשת האינטרנט יש גם חסרונות רבים. היא עלולה לסייע בהפנמת רעיונות אנטי-נורמטיביים או בלימוד חומר מושחת ומזיק. כמו כן, השימוש באינטרנט עלול ליצור מתחים ומשברים במשפחה, היסחפות למשחקי  הימורים וכן הפצת שמועות ורכילויות בכוונה לפגוע באנשים (ברק, 2000).
כמו כן, האינטרנט מאפשר לצעירים נגישות לתכנים, לאנשים ולפעילויות החורגים מהעולם המידי שלהם. הנגישות הקלה הזו יוצרת קושי על ההורים לתווך בין הילדים לבין התכנים והאנשים שאליהם הם נחשפים (Turow, 2003). בהקשר זה, Shotton (1989) טבע לראשונה את המונח "התמכרות למחשב" (computer addiction). ההתמכרות של הצעירים למחשב הפכה למטפורה לשעות הרבות שבהן הצעירים מבלים מול מסכי הטלוויזיה, בגלישה באינטרנט ובמשחקים (הכט, 2007).
בהקשר של שימוש באינטרנט בקרב בני נוער, שחורי ביטון וכהן מדינה (2014) בחנו במחקרם את ההבדלים בין בני נוער המתגוררים בבית ההורים ובין בני נוער המתגוררים בפנימייה, בדפוסי שימוש באינטרנט והקשר למדדים שליטה מועטת בדחפים; בדידות/דיכאון; נחמה חברתית; והסחת דעת. במחקר השתתפו 199 בני נוער, מתוכם 100 בני נוער הנמצאים במסגרת חוץ ביתית (להלן פנימיות) ו-99 בני נוער ממרכז הארץ, המתגוררים בבית ההורים (להלן בית). גילם הממוצע 16.71, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.
הממצאים מצביעים על הבדלים בדפוסי שימוש באינטרנט ובקשר של דפוסי השימוש למדדים שנבחנו:
שליטה מועטת בדחפים, בדידות/דיכאון, נחמה חברתית והסחת דעת. נמצא כי שיעור בני הנוער המחזיק במחשב אישי, גבוה באופן מובהק אצל אלה המתגוררים בבית ההורים. הם גם גולשים זמן רב יותר, באופן מובהק, יחסית לילדי הפנימיות. עם זאת, אין הבדלים בין בני הנוער בסוג האתרים בהם הם גולשים. רובם גולשים בפייסבוק וביוטיוב, והשימוש בו קשור במדד הכללי של בעייתיות כמו גם במדדים של נחמה חברתית, בדידות/דיכאון, והסחת דעת (שחורי ביטון וכהן מדינה, 2014).
הממצאים מראים כי בני נוער המתגוררים בבית ההורים סובלים  מרמות גבוהות יותר של בעיות הקשורות בשימוש בעייתי באינטרנט בהשוואה לילדי הפנימיות. הם מדווחים באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של שימוש כאמצעי לנחמה חברתית, לבדידות ודיכאון, לשליטה עצמית בדחפים וכאמצעי להסחת דעת (שחורי ביטון וכהן מדינה, 2014).
מחקר נוסף בנושא זה נערך על ידי למיש, ריב"ק ואלוני (2009). במחקרם הם בחנו האם יש בסיס אמפירי לפאניקה מוסרית בישראל, ואיך רואים ובמי תולים הורים ישראלים את האחריות להבטחת שימוש בטוח של ילדיהם באינטרנט. למחקר נבחר מדגם לא-אקראי של 532
ילדים בני 9 – 18 ו-532 הורים של אותם ילדים (הורה לכל ילד/ה) מכל חלקי הארץ (מרמת הגולן ועד דרום הנגב) ומכל צורות היישוב. כלי המחקר המרכזיים בפרוייקט – שאלוני ילדים והורים – תורגמו והותאמו תרבותית לישראל. השאלון הקיף מגוון רחב של נושאים בזיקה לאינטרנט: נגישות, שימושים, מיומנויות, עמדות, תגובות רגשיות, התמודדות עם סכנות, פיקוח הורי, –