תוכן העניינים
תקציר. 2
מבוא. 4
פרק ראשון:
מסגרות חוץ-ביתיות בישראל. 6
1 . סידור חוץ ביתי 6
1 .1 אומנה. 7
1 .2 אימוץ. 8
1 .3 פנימייה. 10
2 . המדיניות בישראל לגבי הוצאת ילדים מהבית. 12
3 . שיקולים בהוצאת ילד לסידור חוץ-ביתי 12
4 . השלכות של הוצאת ילדים למסגרת חוץ-ביתית. 14
פרק שני:
הזהות העצמית של מתבגרים מאומצים.. 15
1 . תיאוריית ההתקשרות והשפעותיה על הזהות העצמית. 15
1 .1 דפוסי התקשרות בגיל ההתבגרות. 15
1 .2 השפעת סגנון התקשרות לא בטוח על הזהות העצמית. 17
2 . זהות עצמית בקרב מאומצים.. 18
פרק שלישי:
תפקיד היועץ בהבניית הזהות העצמית בקרב מתבגרים מאומצים.. 21
1 . יעוץ והדרכה לצוות המורים.. 21
1 .1 הכשרה והדרכה כללית בסדנאות. 21
1 .2 ליווי מקרי אימוץ באופן פרטני 22
2 . עזרה ויעוץ להורים.. 22
3 . עזרה ויעוץ למתבגר המאומץ. 23
3 .1 תפקיד היועץ בהבניית זהות אישית. 24
3 .2 דיאלוג יועץ-תלמיד ככלי לטיפוח זהות עצמית.
5 סיכום.. 27
ביבליוגרפיה. 29
תקציר עבודה זו עוסקת בתפקידו של היועץ החינוכי בהבניית זהות עצמית של מתבגרים מאומצים שאלת המחקר עליה עונה העבודה היא: מהו תפקידו של היועץ החינוכי בהבניית הזהות העצמית של מתבגרים מאומצים?
העבודה נשענת על ספרות עניפה ועדכנית בנושאי אימוץ, זהות עצמית ויעוץ חינוכי. תכנים רבים יישאבו מכתבי עת מקצועיים בתחום כמו "חברה ורווחה", "מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית" ו"שבילי מחקר".
המדיניות בישראל היא לאפשר לילדים בסיכון להישאר, ככל שניתן, בבית ההורים הביולוגיים, ולהימנע מהוצאה למסגרת חוץ-ביתית. החלטות בדבר הוצאת ילד בסיכון מהבית נוגעות בליבו של קונפליקט רגיש במיוחד ביחס לזכותם הבסיסית של הורים לגדל את ילדיהם, לעומת זכותו של הילד לגדול בסביבה שאיננה מסכנת את התפתחותו. יחד עם זאת, אנשי המקצוע אינם יכולים לדעת בוודאות אם החלופה שהם בוחרים עבור הילד היא הטובה ביותר.
להחלטה בדבר הוצאה מהבית למסגרת חוץ-ביתית או להחלטה להשארה בבית יש השלכות כבדות, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. באופן כללי, ילדים שהוצאו מהבית מפגינים בעיות פסיכולוגיות, חינוכיות וחברתיות בשכיחות גבוהה מזו שיש באוכלוסייה הכללית.
בהתאם לתגובתיות, זמינות ורגישות של ההורים לילדם, מתפתחים דפוסי ההתקשרות של ילדם אליהם: התקשרות בטוחה לעומת התקשרות לא בטוחה, התקשרות חרדה או התקשרות נמנעת. מרבית הילדים שחוו הזנחה או התעללות במשפחותיהם והוצאו למסגרות חוץ-ביתיות הם בעלי התקשרויות לא בטוחות. סגנון ההתקשרות של הפרט משפיע על אמונותיו ביחס לעצמי שלו וביחס לעולם. בקרב ילדים ממשפחות שבהן אין מערכת יחסים המשרה ביטחון ואמון בהורים, עלול להתפתח סגנון התקשרות לא בטוח, ועמו פגיעה בדימוי העצמי ובמסוגלות העצמית בגיל ההתבגרות. על פי תיאוריית ההתקשרות מאפייני הקשר עם ההורים משפיעים על ייצוגי העצמי והאחרים. התקשרות חרדה נקשרת לתפיסה עצמית שלילית ועמה תפיסת מסוגלות נמוכה אצל מתבגרים, ואילו מתבגרים עם התקשרות נמנעת אמנם מעריכים עצמם כבעלי יכולת להתמודד במסוגלות עם מצבי חיים שונים, אך נוטים להתכחש לרגשות שליליים, למצוקה ולקשיים בתחום הבין-אישי. בקרב מאומצים תהליך ההתקשרות מורכב, שכן ילד מאומץ כבר חווה פרידה מהוריו מולידיו, ועליו להתקשר מחדש לזוג הורים אחר. כמו כן, מרגע שילד מאומץ מודע לעובדת אימוצו הוא צריך לבנות לעצמו את זהותו ואת מושג העצמי שלו על בסיס של שני זוגות הורים.
האחד ממשי ומוחשי, והשני מופשט, הקיים בדמיון ובזיכרון בלבד.
על היועץ החינוכי לתת יעוץ והדרכה לצוות המורים באמצעות הכשרה והדרכה כללית בסדנאות וליווי מקרי אימוץ באופן פרטני. כמו כן היועץ החינוכי מלווה את ההורים המאמצים ומעניק להם יעוץ במקרה הצורך. גם לגבי המתבגר המאומץ עצמו קיים תפקיד ליועץ החינוכי. בשל ההתקשרויות הלא בטוחות שאליהם נחשפו מתבגרים מאומצים, ובשל ההשפעה שלהן על הזהות העצמית ותחושת המסוגלות, על אנשי החינוך והיועצים העוסקים עמם לדאוג להבניית זהות עצמית חיובית בקרבם. בכוחו של היועץ לסייע למתבגר לחקור את מקור האמונות שגיבש כלפי עצמו. כמו כן, התערבות תומכת של היועץ עשויה לשנות תפיסות של המתבגר לגבי עצמו ולפתח אצלו אמונה שביכולתו לקחת חלק ביצירת שינויים שברצונו לעבור ולהוביל למחויבות חזקה יותר לעיצוב העתיד. חשיבות רבה נודעת גם לדיאלוג האישי בין יועצים לתלמידים מאומצים בשל השפעתו על מהלך ההתפתחות. דיאלוג מיטבי מספק את צורכי ההתקשרות הבסיסיים ותורם להבניית הזהות של המתבגר.
לסיכום, המסקנה העולה מן העבודה היא כי תפקידו של היועץ החינוכי הוא לספק למתבגרים מאומצים חוויות של התקשרות בטוחה, כדי להבנות בקרבם זהות עצמית חיובית ותחושת מסוגלות גבוהה.