קהילת יהודי אתיופיה עלו לארץ ישראל על פי חוק השבות המאפשר לכל יהודי שחי בגלות לעלות לישראל (דויט, 2001).  עלייתם וקליטתם בארץ על ידי הממסד וכן על ידי החברה הישראלית נעשו ללא בניית תוכנית פעולה על הצורה היעילה והטובה ביותר לבצע את קליטתם בארץ בשונה מהעליות הקודמות בישראל (כפיר ופרידברג, 1992).
בשנתיים האחרונות קיים עיסוק רב  בקהילת יהודי אתיופיה כבעיה חברתית נרחבת בישראל. ניתן לראות זאת בעיקר בכלי התקשורת אשר מסקרים את כל התופעות החברתיות הנמצאות על סדר היום הציבורי. נראה כי קיימת אפליה כלפי קהילה זו בכל האספקטים של חייהם והם נמצאים בתחתית הפירמידה החברתית והכלכלית של החברה הישראלית (Neff, 1996).
 בהיותי סטודנטית לשנה ב' בתואר הראשון, התנדבתי בפרויקט פר"ח כחונכת לתלמידה אתיופית בבית ספר יסודי. במשך כל תקופת החניכה נתקלתי בקשיים היום יומיים שעוברות אמה,היא וכן כל משפחתה הרחבה כתוצאה מהיותם בני הקהילה האתיופית. בפרט ראיתי את אותה ילדה כתלמידה בבית הספר ואת הקושי בו היא נתקלת בלימודיה, וזאת לעומת תלמידה שאינה בת לקהילה האתיופית אותה חנכתי בשנה הקודמת לכך. לכן התעוררה סקרנותי לחקור את הסיבות, הקשיים והבעיות בעלייתם וקליטתם החברתית, החינוכית והכלכלית של בני קהילת יוצאי אתיופיה, לאחר שנוכחתי לראות מקרוב את ההבדלים הקיימים במדינתנו בינם לבין אחרים.
מטרת עבודה זו היא לבחון כיצד נקלטו יהודי אתיופיה על ידי הממסד בישראל, האם נוצרו בעיות בקליטתם והאם מדינת ישראל למדה לקחים מהבעיות שעלו בעליות הקודמות. כמו כן כיצד יהודי אתיופיה השתלבו בתוך החברה הישראלית באספקטים שונים של חייהם וכן לבחון את ההשפעות של אלו על חייהם החברתיים והכלכליים. עבודת המחקר תבחן את סוגיות המחקר על ידי סקירה ספרותית מעלייתם של יהודי אתיופיה לישראל, דרך קליטתם על ידי הממסד הישראלי, קליטתם החברתית בתוך החברה הישראלית ולאחר מכן את ההשפעות שנוצרו כתוצאה מכך ומצבם החברתי, הכלכלי והחינוכי כיום בישראל באמצעות ראי התקשורת הישראלית.