באסלאם קיימים חמש תפילות המתקיימות בזמנים שונים במהלך שעות היממה, לתפילה יש חשיבות עליונה באורח החיים המוסלמי, ולכן התפילות הללו הם בגדר חובה על כל מוסלמי. התפילה היא אחת מחמשה מצוות עיקריות באסלאם שנקראות “ארכאן אלאסלאם”, “أركان الإسلام” , עמודי האסלאם. כתבי הקודש המוסלמים רוויים בציווים אודות קיום התפילה, בסורת הפרה כתוב כך: “וקיימו את התפילה ותנו זכאת וכירעו עם הכורעים”, וכמו כן בסורת אברהם כתוב: “אמור לעבדי המאמינים כי יקיימו את התפילה”, פסוקים אלו הם מני רבים אשר מעידים על חובת התפילה.
בעבודה זו אביא מספר חדית’ים העוסקים בנושא, מתוך ספר התפילה המצוי בסנן אלנסאא’י. נסאא’י אבו עבד אל-רחמן אחמד בן שואיב בן עלי בן בחר בן סינאן נולד בשנת 215 להיג’רה, בעיר נאסא שבחבל ארץ חוראסאן ונפטר בשנת 303 במכה. נסאא’י ששמו נבע מעיר הולדתו היה המאגד והכותב של אחד מששת אוספי החדית’ הקנונים המקובלים באסלאם הסוני. ישנם תאורים בודדים אודות חייו הפרטיים של נסאאי המייחסים לו גוון עור רענן, פרצוף מסביר פנים, נוהג ללבוש מעיל נובי עבה, כמו כן היו לו ארבע נשים וכמה פילגשות, ובעניין חייו הדתיים מצויין שהיה מסור מאוד בכך שהיה מקפיד על התפילות, ובעיקר את צלאת אלאעשאא’, והיה צם כל יומים. בנוסף ישנו אזכור לכך שנסאא’י יצא למשלחת עם האמיר המצרי בכדי לשחרר אסירים באמצעות כופר, בהמשך אותו אזכור מצויין שלנסאאי היה ידע נרחב במסורות לגבי שחרור אסירים.
בצעירותו, כשהיה בגיל חמש עשרה יצא נסאא’י למסע בעקבות חודיבה בן סעיד, שהיה אחד מאוספי המסורות הגדולים בחוראסאן, נסאאי למד איתו במשך תקופה של ארבעה עשר חודשים. במהלך מסעו הארוך שמע נסאא’י מסורות רבות מאנשים בחוראסאן , סוריה, ומצרים ואף התיישב בקהיר, שם למד פקה. מאחר ונסאא’י אסף מסורות הוא נתפס כמנהיג על ידי שייח’ים רבים. לאחר מכן עבר לדמשק ולבסוף הגיע למכה ושם נפטר. חשוב לציין שלגבי מקום פטירתו הדעות חלוקים, ישנם שטוענים שנסאא’י נפטר ברמלא אך הדעה הרווחת היא שהוא נפטר במכה. סיבת פטירתו הייתה כתוצאה מטיפול שגוי במחלה. ישנם אנשים שמייחסים את הטיפול השגוי כדבר שנעשה בזדון, מכיוון שבחדית’ים שאסף נסאא’י היה ניכר שבחו של עלי אבן אבו טאליב החליף הרביעי, על פני בית אומיה. עקב נסיבת מותו הלא טבעית של נסאא’י, הוא נתפס כקדוש מעונה.
האוסף של נסאא’י נקרא סנן אלנסאא’י או בשמו השני אלמג’תבא שפירושו הנבחר. בתחילת דרכו בכתיבת המסורות, איגד נסאא’י מספר רב של מסורות תחת השם סנן אכוברא, אך לאחר מכן ברר אותן בקפדנות בכדי שיהיו מקובלים על הכלל. לאחר שאיגד את כל המסורות שכוללות יותר מ-5000 חדית’ים ליחידה אחת, חילק נסאא’י את האגודה לפי פרקי ההלכה המוסלמית. בכך נוצרו 51 חלקים שכל אחד מהם נקראה באב ” باب ” (שער), כל באב עוסק בנושא אחר, לדוגמא שער המים, שער כיוון התפילה, וכן הלאה. לאחר עבודתו הרבה התקבל הקובץ המוכר קיום כסנן אלנסאא’י .
| מילות מפתח | חדית, מוסלמית, מזרח תיכון, מסורת, תפילה |
| מקצוע/ות | היסטוריה |
| מספר מילים | 3867 |
| מספר מקורות | 14 |
| שנת הגשה | 2014 |
| שם מוסד לימוד בו הוגשה העבודה | אוניברסיטת בר אילן |
| פקולטה | מדף הספרים האסלאמי |