תקציר ממן 19 – עבודת גמר – קורס: 14027 טכנולוגיות דיגיטליות במערכות למידה : הממן עונה על השאלות הבאות :
הנחיות לממ"ש 13 – 2018א מטרת הממ"ש (מטלה ממשית-שיתופית) הינה להתנסות בעבודה שיתופית מתווכת טכנולוגיה. פעילות הממ"ש מתקיימת לאורך מרבית הסמסטר (29.10.17-28.1.18) ומורכבת משלוש משימות.
· במסגרת המשימה הראשונה (6 נק'), עליכם להיות פעילים באופן שותף בטבלאות השיתופיות המופיעות באתר הקורס ויוצגו במהלך המפגשים המקוונים וכן בפורום קישורים ודיונים באתר הקורס. במסגרת הפעילות בפורום, עליכם לצרף לפחות קישור אחד רלוונטי לתחום הלימוד (כמו כתבה, אתר, מאמר, סרטון, כלי טכנולוגי, פוסט בבלוג וכדומה), להסביר את הקשר לתכני הקורס ולעודד דיון בנושא. הערכת הפעילות מבוססת לא רק על העלאת קישורים, אלא גם על ההשתתפות בדיונים.
· במסגרת הפעילות השניה (7 נק'), תתבקשו לעבוד בשיתוף על ניתוח, סיכום והצגה של מאמר אחד מתוך מאמרי הקורס. כל קבוצה (4 סטודנטיםות בקבוצה, יש להירשם כאן) תנתח ותסכם את המאמר בצורה וויזואלית (לאו דווקא מצגת, אבל חייב להיות כלי שיתופי ולשתף אותי בתהליך העבודה ולא רק בתוצר) ואז תציג במפגש (על פי התאריכים הרשומים) את המאמר (עד 10 דק', לפחות נציגה אחדת מכל קבוצה חייבת להציג במפגש החי).
· במסגרת הפעילות השלישית (7 נק'), עליכם להתחלק לקבוצות של 3 סטודנטיםיות (לא אותן קבוצות של פעילות המאמרים. יש להירשם כאן) וליצור יחד סרטון אינטראקטיבי הקשור לנושאי הקורס. ניתן לבחור סרטון מבין הסרטונים באתר או בקישורים במדריך הלמידה (או כל סרטון אחר שנראה לכם רלוונטי לנושאי הקורס). עליכם לשלב לפחות 5 אינטראקציות (מגוונות) בסרטון. ניתן להשתמש בכל תוכנה המאפשרת יצירת סרטונים אינטראקטיביים כגון h5p, edutub, EDpuzzle או youtube. בסיום הפעילות כל סטודנטית ירשום רפלקציה קצרה (עד עמוד) על תרומתוה לתהליך העבודה על הסרטון (התרומה שלוה לתוצר הסופי, קשיים בהןם נתקלתןם, מה למדת מהתהליך (על עצמך כלומדת ועל עצמך כחלק מהקבוצה). את מסמך הרפלקציה יש לשלוח למערכת המטלות עד תאריך סיום הממ"ש (28.1.18).
ההערכה של העבודה הקבוצתית הינה גם תהליכית (ולא רק תוצאתית) ולכן יינתן דגש רב לתהליך העבודה השיתופית. חשוב שהפעילות תעשה במהלך כל הסמסטר ולא רק לקראת סיומו.
בהצלחהJ קורס 14027- טכנולוגיות דיגיטליות במערכות למידה והוראה ממן 19
מגיש : אריאל רוזנברג ת.ז: 060167723
שאלה 1:
א.
לטענת גולדשטיין וטסלר (יישום התוכנית הלאומית להתאמת המכללות לחינוך במאה ה -21 : הכשרת סטודנטים להוראת מתוקשבת, 2017) השימוש בטכנולוגיות במערכות בית ספריות מוביל לשינויים משמעותיים בתרבות הלמידה וההוראה – לדוגמא : ( עמוד 55 במאמר) "הממצאים העולים ממחקר זה אשר לגורמים המנבאים מדגישים את החשיבות המיוחדת של התנסות מעשית לפיתוח מיומנויות של הוראה משולבת תקשוב. התנסות בהוראה מביאה את הסטודנטים להוראה לפתח תחושת מסוגלות עצמית(Darling-Hammond, 2006) ומאפשרת לסטודנט ליישם את הידע התאורטי שהוא רכש באקדמיה .(Loughran, Mulhall & Berry, 2008) ".
טענה זו נתמכת גם על ידי ארטמר ואוטנברייט-לפטויץ' . (Ertmer, & Ottenbreit-Leftwich,2013 ) , עמוד 181 :
In summary, we suggest that the best way to achieve technology integration is by shifting our focus from promoting technology integration, per se, to promoting technology-enabled learning, aimed at preparing students for their 21st century careers. Although this is unlikely to be any easier to achieve, it places the emphasis where it needs to be – on the pedagogy rather than the tools used to implement it.
כפי שאנו רואים בציטוט הדרך הטובה ביותר להשיג אינטגרציה טכנולוגית בבתי הספר היא על ידי העברת המיקוד שלנו מקידום אינטגרציה טכנולוגית כשלעצמה, לקידום למידה מאופשרת בטכנולוגיה, שמטרתה הכנת סטודנטים לקריירה שלהם במאה ה -21. עניין זה לא צפוי להיות כלי שקל יותר להשיגו ,אבל הוא שם את הדגש היכן שהוא צריך להיות – על הפדגוגיה ולא על הכלים המשמשים למימושה.
אם כך אנו רואים ששני המאמרים הללו תומכים אחד בשני מפני שהם שמים את הדגש על הכנת הסטודנטים וקידומם ללמידה משמעותית ולא רק על פיתוח והאצת טכנולוגיות כשלעצמן.
–