עבודה בנוגע למרחב הביניים הפוטנציאלי בטיפול, לפי הגישה הדינמית בפסיכותרפיה .

מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2018
מספר מילים 3056
מספר מקורות 8

תקציר העבודה

עבודת סיום שנת הלימודים הראשונה התכנית לפסיכותרפיה בגישה דינמית הנושא: מרחב הביניים בטיפול.
מגישה : חלק א': רקע תיאורטי על מושג  הטיפול כמרחב ביניים:
בחרתי במושג מרחב הביניים או המרחב הפוטנציאלי, אשר בא לביטוי  בטיפול שלי באווה, ילדה המאובחנת  על הספקטרום האוטיסטי ומתחנכת בגן תקשורת, בו אני מועסקת כמטפלת רגשית. הילדה מטופלת פעמיים בשבוע, בטיפול פרטני אצלי. מרחב מעברי או מרחב פוטנציאלי הוא מונח מתיאוריית יחסי אובייקט שנטבע על ידי ויניקוט.
ויניקוט הוא זה  שלראשונה מעביר את הפסיכואנליזה מהמוקדים  של דחף ומבנה אל נקודת הכובד השלישית – החוויה הסובייקטיבית.
אם קודם, לפי ויניקוט, הפסיכואנליזה המסורתית נסובה סביב מציאות נפשית פנימית  ואישית, וכן התייחסה ליחסים עם המציאות החיצונית שהיא משותפת ומוסכמת על הכל, נוצרה הזנחה, לדעתו של החוויה הסובייקטיבית.
לכן ויניקוט  מציע אזור נפש שלישי, הממוקם בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית  ולו הוא קורא אזור ביניים או מרחב פוטנציאלי. שם, לדעתו, מתהווה ומתרחשת החוויה הסובייקטיבית (קולקה, אצל ויניקוט,1995).
ויניקוט ראה  במערך יחסים זה בין האדם לעולמו את התבנית  הקריטית הקובעת את ההבדל בין התקיימות שורדת לבין חיים הנחווים  כממשיים ובעלי ערך, לאורך כל חייו של האדם. רק קיומו המתמיד של מרחב דינמי בין  אשליה, התפכחות ויצירתה של אשליה מחודשת, מבטיח חיים שלמרות סופיותם הם מהווים קורת גג מכילה לאינסופיות. (קולקה, אצל ויניקוט,1995).
איזור הביניים או המרחב הפוטנציאלי, מושתת על פרדוקס. הפרדוקס  העשוי מאילוזיה מתמדת של יצירה ומחוויה ריאלית של אומניפוטנציה ( ויניקוט, 1995). לפי ויניקוט ( 1995),  משפט היסוד של התינוק עם אמו, של הילד עם משפחתו ושל האדם עם עולמו, קובע כי "אני בורא את העולם והעולם הוא אני, למרות שהוא ישנו שם לפני  ולעצמו, כי הוא נותן את עצמו בידי ובשבילי, כדי לברוא אותו". ההיתר, לפי ויניקוט, לאילוזיה מתמדת, שההתפכחות ממנה היא אך בסיס להתהוות אילוזיה משוכללת ובשלה עוד יותר, ומעמיד את הצורך בחוויה אומניפוטנטית כיסוד להווית חיים יוצרת (ויניקוט, 1995). אלוורז  (1992), אף מוסיפה ואומרת שהמשחק, כיון שמתקיים בין פנטזיה מוחלטת לבין מציאות מוחלטת, מתקיים בין מה שאינו ובין מה שקיים. ניתן איפוא לראות, לדבריה,  את המשחק  כעוסק  במה שעשוי להיות, במה שצריך להיות ושיכול להיות ואפילו במה שיהיה. ויניקוט (1995) מדגיש את התנאים-