1 .הטיעונים אותם תעלה הרשות השנייה להגנתה הם :
א.סמכותה מתוקף תפקידה כרשות שידור-מכוח ס' 33 לחוק רשות השידור,חוק זה מסמיך את מנהל רשות השידור לפקח על השידורים ולצורך כך להוציא כללים והנחיות.מתוקף סמכות זו נקבעו כללים אשר קובעים את שידור השידורים והתשדירים ותקנון שירותי התקשורת.הרשות הוסמכה בס'
5 (א)(1) לשדר תשדירי פרסומת, ובס'
5 א'(ב) לקבוע כללים מהותיים אשר קובעים הגבלות ואף איסורים על תשדירי הפרסומת.ע"פ דבריה של השופטת דורנר בפס"ד קידום ,תטען הרשות השנייה שתשדרי הפרסומת של סקצירס אשר כוללים רמיזות מיניות משודרים בצמידות לתוכניות שונות,ולפיכך מאזין שמעוניין לשמוע את התוכנית הנ"ל אינו יכול שלא להאזין לפרסומת לכן היא פוגעת ברגשות המאזינים שהם חסרי שליטה ויכולת סינון ולכן הגדירה אותם "קהל שבוי".בנוסף בפס"ד שירן נאמר " מוסדות רשות השידור הם הזכאים ואף החייבים  להתייחס  לתוכנם של שידורים,ולא רק שאין בכך חריגה מסמכות הפגיעה בזכויותיהם של עובדי הרשות,יש בה כדי לפגוע בחתימת הסמכויות,שנפגעו ע"י המחוקק,ולהותיר את השידורים והכנתם לכל שלביהם ללא רשות מפקחת ומכוונת מטעם הציבור" בהמשך לדברים לעיל במקרה שלפנינו:רשות השידור רשאית ואף מחויבת מתוקף ומכוח תפקידה וסמכותה לא לאפשר לפרסומת או להוריד חלקים ממנה ואף לפסול שידור שלא עומד בהנחיות וקיים בו סממני פגיעה. המקרה של בזק- בו אנו דנים כעת הינו דוג' מצוינת לעניין שלפנינו-ס' 4 לחוק רשות השידור –